שעת הש.

היום החל במשהו שכל בחורה מכירה – נפלה לי הגלולה על הרצפה וזחלתי על גחוני בינות תלתלי אבק וגופות מכרסמים כדי למצוא אותה. אחרי זה הרגו אותי בסטודיו סי והתחת שלי לא מדבר איתי, ואז באתי לעבודה וגיליתי שגנבו לי את בקבוק המים, מה שהוציא אותי מדעתי וגרם לי לצווח על הנוכחים באופן חסר פרופורציה לחלוטין לעובדה שמדובר במים. כמובן שאנשים לא מבינים שזאת פרוצדורה, יש לי בקבוק מים שאני מכינה לעצמי מראש בדיוק בטמפרטורה שאני אוהבת (שונאת קרים) ושבלעדיו קשה לי לפתוח את המשמרת. מים הם הקפה החדש כן? ואז מישהו בא וגונב אותם ועכשיו אני צריכה לרדת לפיצוציה כמו איזה עובדת זרה. איף.

שלא לדבר  על זה שקיבלתי מחזור אז אמנם סוף סוף הפסקתי לבלוס, אבל אני עדיין עושה כושר כמו משוגעת כדי לפצות על חנוכה. חוץ מזה שגם תיכף מבחנים,  שבסילבסטר נפלתי לארבע עשרה שעות שינה רצופות כאחרונת דיירי אחוזת ראשונים, שאין לי שקל על התחת, שמצאתי שערה לבנה, שאין לי גבר ושיש לי דייט -  ותקבלו מערכת לחצים לא  פשוטה עבור אישה בעולם הזה.

אבל לא הכל מעצבן, ממתין לי חצי כריך חביתה מארומה – קרן אור ראשונה, אמרו לי שביום רביעי יש שביתה באוניברסיטה – קרן אור מושלמת, יש לי עדיין תלוש לבזבז אצל דפנה לוינסון משרוני – קרן השתלמות, ומחר אני הולכת לסרט עם הביולוגית שזה כבר בכלל קשת בענן.

ומה רציתי בכלל לכתוב? אה, 2007!

השנה אני רוצה אהבה, דירה, כסף, משמעת עצמית, התרגשויות, תכניות חדשות לעתיד, טיולים, בגדים יפים, טלוויזיה טובה, קולנוע משובח, תואר אקדמי.

אני אסתפק גם בפחות.

שתהיה שנה קצוות.