שעת הש.

בשעה טובה ומוצלחת חתמנו אני וקוקס על חוזה לדירה. אנחנו יכולות להרגע, לא נאלץ לטפס על הגג של עזריאלי במפגש ישרא הבא ולשאול את מעיינוש כפרוש אם אמא שלה מרשה שנבוא לישון.

דירתנו החדשה מהממת ואף סנטימנטלית, היא מעט קטנה אבל חילקנו אותה ביננו – אני לוקחת את שתי הקומות הראשונות והמרתף, וקוקסטא את שתי העליונות והפנטהאוז. על ביתן הבריכה עדיין לא סגרנו. אמנם היא מקבלת את הסאונה היבשה ואני רק את הג'קוזי, אבל ככה זה בשותפות, צריך להתפשר. למזלנו יש עכשיו סייל באיקאה אז כשתיכנס המשכורת נוכל לקנות (את איקאה).

אחרי כל הטירוף נחמד לקום לבוקר רגוע, בו אפשר לאהוב את החיים (לסגוד להם להעריץ אותם מיץ גזר בארומה פלוס סט מצעים עליי) אפילו אם אחרי זה מוקפצים לעבודה עד לשעה לא ידועה בסביבות אשמורת שלישית. עכשיו אני יכולה להתפנות בלב שקט למבחנים שלי, מה שלמעשה בשפת הש. אומר – לראות המון טלוויזיה, אפילו תכניות ריאליטי נחותות על הראפר פלייבה פלייב בוחר אחת מעשר כושיות שמנות להיות לו לכלה.

חוץ מזה יש לי מקרר עם קערה מלאה בתותים שנרצחו על ידי הטבעה בקוואנטרו, מה שהופך אותם לטעימים וממסטלים. כמובן העובדה שאני בעבודה והתותים בבית הופכת את העסק ללא רלוונטי, גיזמו.

זהו, מספיק עם העליצות הדוחה הזו, גם ברגעים הקלים אסור לשכוח שהחיים הם ביוב וסחי ובסוף תמיד יהיה רע.

שלכם בקורת גג ורוח,

דיירת וגומרת,

ש.