שעת הש.

משהו קטן מהלב

אני מתקשרת לאמא בסערת רגשות: אני לא יודעת מה לעשות, החתולים שמו לי חיפושית אכולה על המיטה ואני מפחדת להוציא אותה.

אמא: תרגעי חתולים עושים את זה כשהם אוהבים אותך, זו מתנה.

אני: אין פתק החלפה?

אמא: לפחות עלייך מישהו חושב. אני לא קיבלתי כלום ליום האם. ~אנחה~

חברות אמיצה

הביולוגית: אני נורא לחוצה מניתוח החניכיים שלי, בשבעים אחוז מהמקרים הוא לא מצליח. וגם יש לי בעיה עם העור ואני לא מצליחה לקבוע לרופא. אני נורא מפחדת. אני מקווה גם שבדיקות הדם שלי יצאו טוב, הברזל שלי היה ממש רע בפעם שעברה.

אני: העיקר שאת בריאה. בלי הבריאות שלך אין לך כלום.

הבדלי שירות:

חברת יס:

אני: שלום, ראיתי שהעלתם לי את המחיר החודש.

מוקדנית: נכון, היה לך מבצע והוא נגמר.

אני: שנעבור את כל פרוצדורת הניתוק או שתורידו לי את המחיר מעכשיו?

מוקדנית: אין בעיה . הורדתי.

חברת סופר גז:

אני: שלום אני רוצה להזמין בלוני גז.

מוקדן: אני לא יכול לתת לך כי לא עברת בדיקת בטיחות, צריך לשלוח אלייך

טכנאי, רביעי בין שבע לאחד נוח לך?

אני: כן מצויין אני בדיוק בבית.

מוקדן: אז הוא יגיע בין אחד לשש.

אני: זה כבר לא נוח לי.

מוקדן: כן, בגלל זה.

אני: ומתישהו אחר?

מוקדן: יום רביעי שאחריו נוח לך?

אני: כן.

מוקדן: אז לא. זה שאחריו. או אחריו. מעכשיו ועד לנצח תהיי בבית כל יום רביעי בין שבע  לאחת. ובין אחת לשש.

אני: המממ אוקיי.

מוקדן: אבל אולי הוא גם יבוא בשלישי, אני לא מבטיח כלום, זה תלוי בטכנאי, באספקה, בעומס, בגאות ובירח מלא.

אחסוך מכם את המשך הסאגה: לאחר שבועיים בלי גז בהן הפכתי לאסירה בביתי על ידי טכנאי מושחת מקרטל סופרגז, עברנו סוף סוף את בדיקת הבטיחות. היום הזמנתי בלון והוא אמור להגיע. מתישהו. הכל תלוי כמובן אם נרשום את מספר הצרכן על הבלון בטוש אדום, נשים שלטים עם חצים בכל תל אביב ושביל קטן עם נרות עד לבלון עצמו. כי, כאילו, אם הוא שם את הגז בטעות לשכנים אז אני עדיין משלמת.

הבדלי קארמה:

אני מתקשרת לחברת יס: שלום ראיתי שהעלתם לי שוב את המחיר.

מוקדנית:כן נגמר המבצע בלה בלה בלה.

אני: אז אני רוצה להתנתק.

מוקדנית: טוב. נוריד לך את המחיר בחזרה.

הביולוגית מתקשרת לחברת יס: שלום ראיתי שהעלתם לי את המחיר.

מוקדנית: נגמר מבצע בלה בלה.

הביולוגית: אז אני רוצה להתנתק.

מוקדנית: טוב. נשלח מישהו שיקח לך את הממיר.

הביולוגית: אה. לא חשוב.

בועה:

קוקסטא: אז נלך לכיכר?

אני: לא יודעת. רוצה קפה במקום?

קוקסטא: סבבה.

 שלכם

 מוחה ונימוחה,

ש.