כפי שהבטחנו, ולשם שינוי אנחנו גם מקיימים, הנה הסיכום של התוכנית מיום שבת. הסיכום מפוצל הפעם לשני חלקים: החלק הראשון נמצא כאן, והחלק השני אצל תום. אכלו ושתו כי מחר נמות.
נר על החלון. המועמד הראשון שהוצג היה שלומי בראל, שהתוודה שהוא גרוזיני מאשדוד ושפעם קראו לו בוטרשווילי. כהן עדיין מתאוששת. על הגרוזיניות עוד היינו מתגברים, אבל כששלומי אמר גם שסטלה מאריס שינתה לו את החיים זה כבר היה קצת יותר מדי. זה בערך כמו שתום יגיד ש"בוטן מתוק בקרקס" עיצבה את עולמו הרוחני.
שלומי סיפר גם שהוא בוכה כל פעם שהוא שומע את גארי מור וסטיבי ריי ווהן, ומרגול, גרופית נלהבת של "הגבר החדש" מאז שהושיבו אותה ליד אוחובסקי, התלהבה ופסקה "איזה יופי". אחרי זה השופטים התלבטו קצת ואוחובסקי הודיע ש"יש לו הרבה פוטנציאל, אבל אנחנו לא חברה לפוטנציאל" (מרגול תבעה משום מה את זכויות היוצרים על המשפט המשונה הזה). האמת היא כמובן ש"כוכב נולד" אמורה הייתה להיות בדיוק חברה לפוטנציאל, אלמלא היא הייתה מעדיפה לקחת מן המוכן זמרים עם ניסיון שהתוכנית היא סתם מקפצת רייטינג עבורם ולא כלי לשיפור היכולות שלהם, אבל את זה אנחנו אומרים כבר מהעונה השנייה ועכשיו באמת קצת מאוחר לבכות על חלב שנשפך.
אחרי שיצרו אצלנו את הרושם ששלומי לא יעבור, צביקה הדר "הפתיע" אותנו והודיע שהוא עבר, לא לפני שדאג "להפתיע" גם את שלומי בהקדמה הכה-לא-צפויה, "זה לא פשוט לי לומר את זה, אבל זה התפקיד שלי לומר". אם יש עדיין מישהו מבין המועמדים ל"כוכב נולד" שלא מבין שהוא עבר כשצביקה פותח ואומר לו שיש לו חדשות רעות בשבילו, צריך להעיף אותו מהתוכנית על סעיף טמטום.
כהן יצאה מרוצה, כי היא מחבבת את שלומי עוד מהאודישן הראשון (כלומר משלשום, אבל מי סופר). תום כל כך שמח שאת משבצת הגרוזיני מאשדוד ימלא הפעם מישהו שהוא לא מירילא, שהוא לא ממש הצליח לשים לב עד עכשיו אם שלומי יודע לשיר או לא. בטח לא, אבל לא נורא, העיקר שהוא מנגן בגיטרה ולא על אורגנית.
מימין: שלומי בראל בטקסט אופטימי. משמאל: צביקה הדר מפתיע עוד מתמודד
ים של דמעות. חן אזולאי עשתה טעות איומה בשלב הראיון, כשהודיעה שכשהיא רוצה משהו, היא "לא רואה אף אחד ממטר". מותק, אבוד לך, את המשבצת הזאת ב"כוכב" אלינור מרז'ן כבר תפסה מזמן.
הסיפור של חן היה ידוע מראש. היא עברה את האודישן הראשון בזכות זה שבכתה והורידה נעליים, אבל לאודישן השני היא הגיעה עם עיניים יבשות ונעליים מקובעות, ובכך הבטיחה את כישלונה. חוץ מזה, ב"כוכב נולד" לא רצו להפסיד את ההזדמנות לראות את חן בוכה עוד פעם, והיה ברור שהסיכוי שזה יקרה יותר גדול אם יעיפו אותה. וכך, אחרי ביצוע סביר לגמרי ל"אוהבת אותך, עוזבת אותך", צביקה הדר הודיע לחן שהיו לה שם כל מיני זיופים שרק האוזן המוסיקלית הרגישה של מרגול יכלה לקלוט אותם, ובכך הסתיימה הדרמה מבחינתה. את הניצחון הקטן שלה על המפיקים השיגה חן דווקא אחרי ההדחה, כשסירבה במופגן לדמוע, ורק בדרך החוצה נקלטה לחלוחית קלה בקצה עינה. לא נורא חמודה, את יכולה תמיד לבוא שוב בשנה הבאה. צביקה פיק עדיין יהיה שם.
מימין: חן אזולאי מנסה להחליף משבצת. משמאל: אין לנו מושג, אבל זו תמונה יפה
איפה ישנם עוד אנשים? דניאל בן חיים סומן כהבטחה גדולה כבר מהאודישן הראשון, ולרגע לא היה ספק שהוא יעבור לנבחרת. הפעם בן חיים הוסיף לסיפור החיים קורע הלב על עזיבת הישיבה בגיל 15 גם את העובדה שההורים שלו פרודים ויהיו ביחד בפעם הראשונה זה הרבה שנים באודישן הקובע שלו, ובכך כנראה הבטיח גם כרטיס לחצי הגמר ואולי יותר. מרגול כמעט התחילה לבכות בשידור חי, עד שהיא נזכרה שאחות שלה עיוורת וזה יותר עצוב.
אחר כך צביקה פיק מלמל משהו על זה ש"אין לנו אחד כזה ואנחנו צריכים אחד כזה", ולנו נותר רק לתהות למה הוא מתכוון ב"כזה": דוס לשעבר? מזרחי? בן להורים גרושים? מישהו שקוראים לו דניאל בן חיים? חוץ מהאחרון, נדמה לנו שאת כולם כבר יש.
בראיון האחרון איתו בן חיים אמר ש"תמיד האמנתי שיש כאילו מישהו למעלה שרואה והוא כן בסוף מחזיר לבן אדם את הטוב שהוא עושה". אנחנו לא יודעים בדיוק איזו טובות דניאל עושה ולמי (שמענו כבר על כמה מתנדבות), ואנחנו לא כל כך רוצים להיכנס לשאלה המציקה הזאת של אלוהים-כן-או-לא, אז רק נציע שגם אם יש כאילו מישהו למעלה שרואה, אנחנו מאוד מקווים שיש לו דברים קצת יותר מעניינים לראות שם מאשר "כוכב נולד". יהיה מאוד מתסכל להגיע למעלה ולגלות שגם שם יש רק ערוץ 2. וחוץ מזה, אלוהים לא קצת עסוק עם פיני גרשון?
כהן לא מתלהבת מהקטע של הזמיר המזרחי, אבל לדעתה יש לדניאל סיכויים גבוהים בהמשך העונה, והיא מנסה לקבל את זה בהבנה. תום חושב שמאור פיניה אחד כבר היה לנו וזה לא נגמר טוב.
מימין: דניאל בן חיים בפרשנות תיאולוגית מעניינת. משמאל: אומר משהו לא מעניין
העיקר שלא אהרוני (2). כל מתמודד ב"כוכב נולד" צריך להיות מקוטלג לתוך קטגוריה שתאפשר לצביקה הדר למחזר את אותה בדיחה משומשת במשך כל העונה. במקרה של מורן קשרו, הבדיחה הזאת תהיה על הרגע באודישן הראשון שבו היא חילקה למיטלמן הוראות כשהוא ניגן את האקורד הלא נכון. זה כבר הספיק לצביקה כדי לטבוע את הביטוי החדשני "פריק קונטרול" (מירילא היה אומר שזה חרוז מצוין ל"נאש קונטרול"), ויש עוד הרבה הומור עבש בקנה, אז תתכוננו.
צביקה הדר ממציא מושגים (מימין). מורן קשרו וסיון אברבוך נותנות בראש (משמאל)
הדיאלוגים של השופטים בשלב הזה של העונה מוזרים במיוחד, כי בסופו של דבר רוב המתמודדים הם פחות או יותר באותה רמה (וזאת לא רמה משהו, אם לומר את האמת), ולאיש מבין השופטים אין באמת קריטריונים מקצועיים כלשהם כדי להבחין ביניהם. מדי פעם גם מתעורר החשד שהם לא ממש זוכרים מי זה מי, ולכן אומרים על מתמודד מסוים את מה שהם אמרו בשלב הקודם על מישהו אחר. התוצאה היא שכל דיון על מועמד כזה או אחר הופך לוויכוח שרירותי לחלוטין סביב השאלה האם הוא "מרגש", "הביא את עצמו", "מיוחד", "יודע מה שהוא שר", "עושה לי את הוואו הזה", "סתמי", "בלי ערך מוסף" או "לא ממש נטבע בזיכרון שלי", ואתם יכולים להוסיף לרשימה הזאת כל שטות בלתי ניתנת לכימות העולה על דעתכם. השרירותיות של הדיאלוגים בולטת במיוחד בשל חוסר העקביות שלהם: אותו זמר שמישהו מהשופטים התלהב ממנו באודישן הראשון הפך בינתיים למשעמם, ולהפך, וזה קורה כל כך הרבה שקצת קשה להאמין שבאמת כולם משתנים כל כך מאודישן לאודישן.
במקרה של מורן, אוחובסקי שהתלהב ממנה בסיבוב הראשון שכח בינתיים מי היא ורצה לשלוח אותה הביתה, בעוד שצדי שצווח עליה בפעם שעברה החליט כנראה שאם הפנים מוכרות אז או שזו זמרת טובה, או שזו שכנה שלו, ובשני המקרים כדאי להעביר אותה הלאה כדי שייצא לו מזה משהו. וכך מורן – זמרת מוכשרת למדי על פי מה ששמנו לב – הגיעה לנבחרת העונה בלי שקיבלנו שום הסבר מניח את הדעת למה דווקא היא שם ולא כל אחת אחרת. וזה כמובן נכון גם לגבי כל המתמודדים האחרים, חוץ מדניאל בן חיים שאין לנו אחד כזה ואנחנו צריכים אחד כזה.
מורן השאירה רושם כל כך עמוק על כהן שהיא שכחה לכתוב עליה מילה בסיכום, ותום שיכול היה להעיר לה על זה לפני שהוא מפבלש העדיף להשאיר את זה ככה כדי שהוא יוכל להזכיר לה את זה כל העונה, כמו צביקה. תום דווקא מחבב את מורן, אם כי לא לגמרי ברור לו למה. אולי זה כי היא עושה לו את הוואו הזה.
מורן קשרו מסכמת את הביקורות של ש. ותום (מימין), ומנסה לחקות את מורן אברהם (משמאל)
ובשביל לקרוא את המשך הסיכום של הפרק הזה, תצטרכו לעבור לתום הנודניק, כרגיל. אבל כדאי לכם, יש סרטים מצוירים בסוף.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
