אוגוסט היה חודש לא קל. ספטמבר מסתמן.
ראיונות עבודה משמימים להחפיר בשתי חברות מחשבים הבהירו לי שבגילי המופלג אני עדיין אבודה כגרב במייבש. ברגע שהתיישבתי מול המראיינות הפכתי לסנאי המגומגם שאני באמת, את שורות הטקסט המוכנות מראש (באדיבות קוקסטא) עוד איכשהו דקלמתי, אבל פיהוק סורר שלא הצלחתי להחניק גרם להן להרים גבה.
בשאלת מליון הדולר "מהן החולשות שלך, אבל לא אלו האמיתיות אלא הפוטוגניות דיין שנועדו להרשים אותנו" דווקא הברקתי עם איזה משהו על יוזמה וביצועים, אפילו שנורא התחשק לי להתוודות שהחולשה שלי היא לציוד משרדי, אני אוהבת לקחת אותו הביתה, במיוחד מחוררי דפים.
אחרי זה התחשק לי לכתוב תסריט (לטלנובלה במיוחד, אבל תכלס לכל דבר, אני גם ככה אצליח להפוך אותו לטלנובלה), ולכתוב לעיתונים (בזה דווקא הייתה התקדמות), להמשיך את מה שיום אחד יהיה הספר שלי (אני בנקודת מפנה ואמורה להחליט אם להפוך אותו למותחן אימה קומי או להשאיר אותו דרמת התבגרות קומית), לערוך סרטים (דווקא מהשיעורים האלה הברזתי בלימודים ועכשיו בא לי לדעת איך עושים את זה), לעשות תחקירים (כמו אלו על המים, ולצעוק על אנשים בטלפון) ולהקים אתר אינטרנט.
בסוף ישבתי כל הלילה מול סים סיטי, בניתי כפרים ומצאתי דרכים יצירתיות לשרוף אותם.
שרשרת של טעויות קומיות הובילו לביזאר השנה – אני והביולוגית הצטרפנו לעמותה ואימצנו ניצולת שואה. ברצינות. עכשיו כמובן אין לנו שום דרך לצאת מזה ואנחנו חייבות להמשיך לבקר אותה עד שהיא תמות. אנחנו שוקלות להפוך את זה לבסיס הדרמה הקומית שנכתוב, אבל על כל זה אני עוד אפרט בפוסט אחר, הוא יהיה מצחיק, אני חשה זאת בעצמותיי.
קוקסטא, יברך האל את נשמתה, עשתה לי ביקור בים וסלט גדול ואחרי זה גם ניקתה את הבית מנוצות של ציפור שהחתולים פירקו באחד מימות השבוע. כנראה הקיץ מטריף אותם, כי אייקס מסתובב עם טיפות דם ציפורים על שפמפמו ואמסטרדם, כמה לא מסורס מצידו, מאונן על כל דבר שזז.
בימים האחרונים אני בעיקר חושבת וכותבת ולא ישנה טוב. למרות שיש לי איזה שלושים קטעים מוכנים לשים בבלוג אני לא מצליחה להביא את עצמי לקופי פייסט המיוחל (אולי אחרי גמר כוכב) ובעיקר עייפה מאוד. אני מקווה שאשוב לאיתני בשבוע הבא (שבוע אחרי זה - איטליה!).
תודה על המיילים מחממי הלב, הדאוגים והזעופים כאחד (כלומר שניהם).
זהו להפעם, אתם מוזמנים להציע לי עבודות – כתיבה, עריכה, ניהול תוכן והזרעה ידנית של פרות, למרות שאקבל בשמחה גם סתם מתנות סמליות, משהו נחמד ללבוש, ארוחה חמה וחיבוק.
שלכם,
מאמצת ומוצ***
ש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
