שעת הש.

אין לי מושג מי התורמ\ת האלמוני\ת האחראי לחידוש הפרו שלי, אבל מי שזה לא יהיה – תודה רבה, אשמח לקבל מייל מזדהה כי אני סקרנית ונרגשת לרוב, ומקדישה לך את כל הפוסטים בחודש הקרוב!

ניווט כושל:

ביומיים האחרונים אני משוטטת ללא הרף בסביבתי החדשה וחוקרת את הסמטאות והרחובות הנפתלים והכמוסים. כמובן שאחרי עשר דקות אני הולכת לאיבוד ומתקשרת בוכה לדודה שמסבירה לי שפשוט הלכתי הפוך על דיזינגוף.

טיפוח:

אני מאוד מקפידה לא לבזבז כסף שאין לי, אבל בסוף כל יום מוצאת עצמי בסופר פארם בסנטר מביאה אותה במבצעים. היום קניתי שני סבון נוזלי פלמוליב השני שבעים אחוז (שזה מצויין כי כבר נמאס לי להסתבן עם השמפו של קוקסטא), גלולות ושעווה לכבוד טיפול העשרת אלפים שאני מתככנת ביום רביעי בו לקחתי חופש. ההגיון היה שיום רביעי אני אוכל ללמוד בשקט למבחן שיש לי ביום חמישי, אבל אז קבעתי אלף תכניות מהנות יותר עם חברים ועם שעווה, וכרגיל לא יהיה לי זמן לכלום ואני לא אקבל תואר.

נפש מעורערת בגוף רופס:

עדיין לא נרשמתי לחדר כושר וזה נהיה פרוייקט שבכלל לא תכננתי עליו. אני רוצה משהו גדול שלא יכריז פתאום על פשיטת רגל ויעלם עם הכסף של כולם כמו שהיה עם "אבריבודי", שבאופן אירוני המיקום שלו היה הכי נוח לי. ההפתעה היחידה שלי היא שזה קרה לפני שנרשמתי, ולא כמו בדרך כלל – יום אחרי ששילמתי.

אחרי שסיננתי על בסיס מרחק או אתר לא מעוצב מספיק באינטרנט, נשארו שייפ בסנטר ופיור בבן יהודה, אבל שניהם מהז'אנר של "אנחנו כאלה מאגניבים ויש לנו די ג'יי לייב וכולם אצלנו כוסונים וקצוות בואי תלמדי סטריפ דאנס שיעור נסיון חינם" שזה סגנון שמעורר בי אי נוחות. היה לי מאוד נעים בסטודיו סי שהיו בו רק נשים מכל מגזר ועדה והיה בלתי אפשרי לפתח פוזה או להפוך לחצי פיק אפ, אבל הרגשתי ששילמתי יותר ממה שקיבלתי . יש את ג'ימי בסנטר שהוא זול אם לא נרשמים לבריכה, אבל אם נרשמים לבריכה הוא כבר במחיר של הולמס פלייס, ויש בו גם משהו טיפה צפוף לי.

אני אתן לסקר השווקים שלי להמשיך עוד שבוע, אבל בראשון למרץ אני נרשמת ויהי מה.

עגמת נפש:

היום קניתי פיתות קלות וגבינה הצהובה הטובה ותכננתי לחנוך את הטוסטר אובן החדש שלנו עם הפיתה פיצה המפורסמת שלי, אבל כשהפעלתי אותו הוא הוציא ריח מפחיד וקצת עשן אז כיביתי מהר. עכשיו קוקס הודיעה לי שהוא תקין ומחמם, אז אולי זה סתם בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה, או שהיה בו חתול.

בחירתה של ש.:

נורא התלבטתי לפני הכניסה למשמרת אם לקנות בארומה מיצ גזר או לא. ויתרתי ועכשיו אני בקרייבינג מטורף וכבר סגור. בעע.

 פיננסים:

הפרו שלי נגמר באמצע מרץ, אבל זה לא רמז.

 מישהו מתנדב? (זה הרמז).

שלכם,

שעירה ויהירה

ש.

בשש בבוקר קמתי לארוז דברים אחרונים. הייתי גמורה מהיום שלפני, בו ארזתי וניקיתי בהיסטריה על אנרגיה מתותים וקרקרים בלבד, אבל ידעתי שזהו, אוטוטו זה נגמר. בשמונה הגיעה ההובלה. הובלה כידוע זה שם קוד למרוקאי, שני רוסים וטנדר. לא היה לי ברור איך מיטה, מקרר, מכונת כביסה, טלוויזיה, מיני שידות ועשרים ארגזים אמורים להכנס בטנדר, ועד עכשיו זה בגדר תעלומה, או נס. במהלך הנסיעה הכל רעד כעלה נידף על גג המכונית, אבל הם הגיעו בשלום וקיללו כל הדרך למעלה. הרוסים עשו את כל העבודה הקשה והמרוקאי עלה רק כדי לפקח (היפוך אבולוציוני של כל תורת הגזע!) ובסוף הוא גם קיבל את רוב הכסף. השותפה הצטרפה חיש קל לחגיגה וכשהם הלכו התחילה השמחההאמיתית, בה אמא שלי עבדה כאילו תקעו לה בטריות בתחת בעוד אני התלבטתי בין שני זוגות נעליים, צרחתי "אני רעבה!" דובבתי חתולים (טעים לך הארגז? טעים?) וכל כמה דקות הכנסתי את עצמי למצב שומר מסך ובהיתי בארון המתהווה.

כשניקינו את הדירה לפני יומיים, הודרכתי על ידי הקוקס למנטרה "מה שלא יורד – נאקסס", כלומר, מה
שלא מתנקה, נדפוק עליו עזר עיצובי מסתיר. לשמחתי גילינו במעבר שביחד יש לנו מספיק אקססוריז לקשט את כל הודו (לוכסן מדינה מכוערת אחרת), מה ששימח את ליבי ההולם (שכבר הפסיק להלום נכון לשעות האחרונות, מלבד ברגעים בהם החתול מאיים להתאבד מהחלון שלי).

אמא שלי הייתה מופלאה לחלוטין וקוקסטא הייתה מדהימה לא פחות, בסביבות אחד עשרה אפילו התחלתי לחייך. האינטרנט
הותקן בשלום (לאחר שפתחתי חצי מהארגזים בבילוש אחר מפצל לטכנאי המסכן), מכונת הכביסה
במקומה לאחר משברון קטון, ואני והקוקס אפילו החלטנו על שותפות בתיקים, מה שמכפיל
את כמות התיקים שלי במיידי.

בשלוש כבר היינו אחרי ארוחת בוקר וקניות, ופתחנו בקבוק יין (מה שגרם לנו לדדות מעט בנגלה האחרונה לזבל).
בארבע כבר הייתי במיטה עם עיתון. תענוג. אז יש עוד ארגזים, התמונות עדיין על הרצפה מנושנשות על ידי אמסטי ועדיין אין לי פח בחדר או דבר כזה שתולים באמבטיה לשים את השמפואים שלנו, אבל כבר מפה רואים שזו  חתיכת דירה מטריפה, לתפארת מדינה ישרא.

ועכשיו אטופף לי על הפרקט מעדנות על מנת למרוח לחם קל בסלטי אחלה לייט, אציק לדיירי המשנה הפרוותיים
ואחטט בארגזים שנותרו. בהמשך אשלים את הפוסטים שלא קראתי.

שלכם,
פורקת ושורקת

ש.