שעת הש.

הא. אני אוהבת את ריח הנאפלם  בבוקר.

ביום שבת היה לי דייט ראשון מאתר ההיכרויות בו אני חברה. הרשמתי את עצמי מאוד. התלבשתי יפה ואופנתי, הייתי נאה, קשובה ומהנהנת. שידרתי ביטחון עצמי מהול באירוניה דקיקה על החיים. מספר דקות לתוך הדייט כבר הגעתי למסקנה שאני אשת שיחה נעימה, סקסית ומעניינת, הייתי מכניסה את עצמי למיטה אבל אני מעט שמרנית בנושאים כאלה.

הבחור היה כבר סיפור אחר. הוא היה מבוהל לחלוטין למרות שלא הייתי במוד המאיים הרגיל שלי. גם עבורו זה היה הדייט הראשון מהאתר, ולדעתי גם בחיים. הוא היה רזה, שתקן ועשה רושם כללי של בתול על קפאין. הוא היה גם קצת לבן מידי עבורי, אפילו ניתן להשתמש במונח "שקוף". התאפקתי שלא לנעוץ קיסמי שיניים בורידיו התכלכלים.

לאחר רבע שעה בה רק אני דיברתי התחלתי קצת להשתעמם והלכתי הביתה. החלטתי שפעם הבאה אני יוצאת רק עם בחורים שבכרטיס שלהם כתוב שהם אוהבים פרדסים, שיש להם מעדר באוטו ומצרפים המלצות מקצין מבחן.

אתמול שוב הלכתי לנסות לקנות נעליים, אני לא יודעת מה הבעיה שלי עם נעליים העונה הזאת. לחורף יש לי איזה שלושים זוגות מגפיים אבל בקיץ אני לא מוצאת כלום. אולי זה בגלל שיש לי כזאת רגל פלטפוס מפלצתית ושעירה בגב. בכל מקרה פיציתי את עצמי במשקפי שמש ירוקות ומכנסיים מרנואר.

אחרי זה ראיתי באטמן מתחיל היה נחמד מאוד, לדעתי שני הראשונים עם הג'וקר והפינגווין לוקחים אבל גם ההוא מאמריקן פסיכו חתיך, כל הסרט חיכיתי שהוא יוציא כרטיס ביקור ויתחיל להשתולל עם ג'קסור.

לקראת סוף הסרט כבר הייתי ממש עייפה כי הייתי ערה מחמש בבוקר וכל היום עבדתי וגם חשבתי קצת על ההתנתקות. בבית עשיתי ספורט, חצי סודוקו קל והלכתי לישון.

חוץ מזה אני חולה מאוד, לדעתי מההופעה של ערן צור* ביום שישי שהיה בה קפוא לגמרי והייתי עם רוב הציצים בחוץ. לא הייתי באה עם כזה מחשוף אם הייתי יודעת שאני אוכל לחורר דפי פוליו עם הפטמות שלי. אבל לא נורא, אולי אני אצליח להוציא מזה איזה גימל או שניים.

היום שוב קמתי עם מה שקרוי בעגה מקצועית "גודש באף", והוצאתי אותו על פנסאית ושרוני בטלפון. גם רזיתי קילו שזה ממש נחמד. עוד ארבע למנאייק. מצד שני זה יכול להיות רק מתוצרי האף שלי אז אני שומרת על אופטימיות זהירה. אפילו קיבלתי אתמול מחמאה מירוסלב, שזה כמו לסחוט נפט מטמפון, "את כוסית היום מזגנים, הייתי מביא בך". מה שגרם לתגובת "יאאאא איזה ממי" מצידי.

*עם דודה שרוני צב1 וזין, היה כיף, ולמחרת דודינקה המקסים באורנה ואלה. יש לי שוקולד מז'נבה במקרר, חוסר בשעות שינה וצורך לגעת בעצמי כשאני חושבת על ערן צור.  אני חולה מידי אפילו מכדי לשים לינקים אבל הם כולם בצד שמאל שמה.

זהו, בא לי סטייק.

אני הולכת להכין לעצמי תה ירוק ולמות.

טוב לא בדיוק נשרים, אני וחברה שלי. גם לא בדיוק עם שחר, אלא בערך חצי שעה לפני שנסגרו החנויות בקניון. ולא בדיוק פשטנו, יותר בזזנו קלות את זארה, הזבל הספרדי המועדף עליי אחרי מנגו.

הצטיידתי במבחר גופיות קיץ מהממות וסקסיות לגמרי. האמת בכלל באתי לחפש מכנסיים, שמלה, כפכפים ומשקפי שמש, אבל גם ארבע גופיות זה מגניב.

אני לא יודעת אם זה רק אצלי או משהו כללי שמסתובב, אבל בזמן האחרון החיים הם יופי. יש משהו חמוד באוויר. חמוד כמו כפיר אונגר. אולי זו העובדה שהחורף נגוז לו, שהחופש הגדול הגיע, שאפשר כל יום להתרוצץ בלי דאגות ממקום למקום, או להחליט בדרך לשבוע הספר שבכלל בא לי ללכת לקנות בגדים, ואת הספר החדש של דונה טארט אני כבר אגנוב מאבא.

חוץ מזה שגם בקיץ פחות מתחשק לאכול, אני יכולה כל היום לכרסם איזה אפרסק ולחוש ביונסה,  אני גם מרגישה שהכושר שאני עושה כבר חודש וחצי רצוף מתחיל להשתלם.

(ואז כמובן אני תוקעת עם ז'ילבר במסעדת האווזים בשלוש בלילה)

*הזכויות לשם שמורות לבמבה

אין לי שום דבר לספר, אבל זה מעולם לא עצר בעדי.

 בימים האחרונים אני בעיקר עובדת מאוד קשה, קצת לומדת למבחנים ויתר הזמן יושבת בקארווילה שלי ובוהה במרקע. ביזנס אז יוז'ואל.

בחג שוחחתי עם חברה שלי שמתעסקת קצת בתורת הקבלה. היא אמרה שבערב שבועות השמיים פתוחים כל הלילה ואפשר לבקש הכל. לילה אחד בשנה בו השמים הופכים לפיצוציה באלנבי. לא לנצל? בטח לנצל.

 פתחתי את הלילה בשלושת המשאלות המסורתיות:

1.      שלמחרת יהיה בחדר אוכל בעבודה פילפל ממולא

2.      שמייקל ג'קסון יזוכה

3.      שהמצעים במיטה שלי יתחלפו לבד כי אני שונאת לדחוף את הפוך לציפה.

מאוחר יותר שאבתי את הבית וניסיתי לשוחח עם אלוהים, אבל חברה שלי התקשרה והכריחה אותי לדבר עם אח של חבר שלה במקום.

כבר שנתיים יש לה חבר, כבר שנתיים היא מתעקשת שאצא עם אחיו, ואני לא רוצה. שני האחים מכוערים ומוזרים  מאוד, הם לומדים פיזיקיה מולקולרית או משהו כזה, ויש להם שפם. לאיזה בחור נורמלי בן 28 יש שפם? הגברים היחידים עם שפם שהייתי יוצאת איתם זה טום סלק וסטאלין. זה דווקא יכול להיות מעניין במין אוראלי, כמו לשבת ערומה על חתול. בכל מקרה זה לא רק השפם, הם גם מאוד מוזרים. אני לא מצליחה להבהיר לה שאני לא אוהבת את החבר שלה, לא את אחיו והאמת שגם עליה אני לא מתה. ככה שדיברתי איתה עשר דקות ואחרי זה עם כל אחד מהאחים קרמזוב עד שנגמרה לי הבטריה. זו היתה פעם ראשונה שבאמת נגמרה לי הבטריה ולא רק אמרתי את זה.

בשלוש לפנות בוקר סיימתי לשאוב ולהתקלח ותכננתי להמשיך בשיחתי עם ה', או לפחות לשלוח לו נדנוד במסנג'ר, אבל נרדמתי מול הטלוויזיה כמו איזה נרקולפסית.

בבוקר התעוררתי בסלון וגררתי את עצמי לחדר לישון עוד ארבע שעות. הבטחתי לעצמי ששנה הבאה אני אנצל יותר טוב את שבועות.

התכרבלתי במיטה, המצעים היו נקיים, חדשים וריחניים. "וואלה, יש גוד" מלמלתי לתוך הפוך "ואל תשכח את הפילפל הממולא" לחשתי לתקרה.

היה אחלה חג.

היום אני בת 25 וחצי.

נשיקות