לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

rock & roll suicide



Avatarכינוי:  mark renton

בן: 27

Skype:  tommyjonesxoxo 




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2014

אתה בסדר


בכיתי שעה. אולי שעה וחצי לפחות, ואני לא אוהב לבכות מול אנשים, האמת, אני לא אוהב לבכות בכללי. ערני לימד אותי שלבכות זה טוב, שלהוציא החוצה הכל זה טוב, אבל בכל זאת אף פעם לא התמחתי באמנות היכולת לבכות. הייתי מוצא את עצמי בוכה הרבה לפני שנה, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, אבל עכשיו אני בוכה אולי פעם בחודשיים, שזה דבר שאמור לשמח אדם. אחרי שהלכתי את רוטשילד עד הברנוער וחזרה אל הבימה, התיישבתי על מושב שולחן הדמקה מול ליאור שאחותי בצד אחד ומאיה בצידי השני, הרגשתי את כל המוח שלי נופל ביחד איתי, ורציתי להחזיק אותו ולהדביק אותו לגולגולת שלי. נשענתי על היד שלי. לראות את החברים שלי אחרי מן סוג של מיני טראומה שלא הייתה במקום היה נחמד. במיוחד שאתה יודע שאכפת להם באמת, או לפחות כך נדמה לך. לא ידעתי בידיוק מה אני עושה, אבל אני זוכר כמה חסר ישע ואוויל הרגשתי, ואולי זה גרם לי להסתכל על מאיה ולומר לה להביא לי שאכטה. היא הסתכלה עליי במבט כזה, מופתע, וחצי חושב שאני בטח צוחק- אבל אמרתי לה ברצינות, והיא נתנה לי את הסיגריה ושמתי אותה בין שפתי, לקחתי שאכטה אחת ואת העשן אל תוך הריאות. לפני כל זה, אני רוצה שתדעו אני לא תומך בעישון, ואני לא מעשן, ואולי אם לא הייתי מרגיש בצורה בה הרגשתי באותו הזמן, הייתי מבין כמה המעשה הזה מטומטם. ואחרי שהוצאתי את העשן מפי וראיתי אותו מתגלגל את תוך האוויר של הלילה, ותוך שניה כאב לי הראש, הרגשתי סחרחורת ורצון עז להקיא. ושהתחושות האלה עברו, הרגשתי הקלה. אולי זאת הייתה הסיגריה, אולי זה היה הכאב ראש שגרמה הסיגריה, אולי זה היה הטישטוש מהמציאות ואולי זה היה העייפות, אבל אני לא יכול לדעת, ואני מניח שלא אדע.


אני יודע שאני לא קדוש. שתיתי, עישנתי ירוק, התנשקתי איתו ואני עוד לא יודע אם אני מתחרט על זה או לא, אבל כבר לא אכפת לי.

אולי כי מאיה אמרה לי שאני מדהים, ולא רק אותה, ושאני לא צריך לשנות את עצמי בשביל אף אחד, אלא רק בשביל עצמי אם אני חפץ בכך. אולי כי היא אמרה לי שכולנו מרגישים לא מיוחדים מידי פעם, וזה גם בסדר. שאני לא חייב לצאת ביום שישי בערב בשביל שיהיה לי חיים חברתיים, ושלפעמים בא לשתות ולפעמים בא לשבת ולשמוע מוזיקה עם מישהו שאתה סומך עליו. ושכולנו רוצים להרשים אנשים בחיים שלנו וזה לא דבר רע.
אבל אני כן רוצה להודות לו, כי הוא כן גרם לי להרגיש רצוי, אפילו אם אלו היו רק נשיקות. לפחות, בשבילו.

 

 

 

אתה יכול להגיד שאתה שמח

אולי היום אתה בסדר

אתה יודע לכעוס ולבכות רק עליך

תסתכל על הדברים, הם כמו שהם

מסתובב בך נחש, מסתובב ונרדם

אתה בסדר

 

אולי הגיע הזמן להגיד שטעית

החלומות מגרדים לך בראש

והנה השוטר

הוא אומר תעצור בצד

אסור

אסור לך לחלום

אתה בסדר

 

העולם ממשיך להסתובב על הגרדום

העולם שמח 

 

נכתב על ידי mark renton , 3/3/2014 20:08  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmark renton אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mark renton ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)