יש שירים כאלה שהופכים את כל התנועות לריקוד, שהופכים את העולם לקצת יפה יותר, שאתה שומע בפעם הראשונה אבל הם גורמים לך להיזכר במשהו ישן הרבה יותר. זה נפלא להיות קצת בבית, ולהסתכל על ירדן ולהסתכל על הקיבוץ ולדעת שלפני חמישים שנה הכל היה פה אותו הדבר, המקום הזה תמיד ישאר אותו הדבר ולא משנה כמה אני מנסה לברוח ממנו, זה הבית שלי
נעשה לי קצת טוב יותר, בסופו של דבר הימים באמת עוברים וכמו שהם עברו הם גם יעברו ואולי יום אחד אהיה ברשות עצמי