ויוי עיני - קטעים מיומנה של יועצת גנטית

כל הבדיקות שביצעה עד כה נראו מצוין, ועל כן לא ניתנה לה המלצה מפורשת לבדיקת מי שפיר. שוחחנו ארוכות על הבדיקה עצמה. היתרונות, המגבלות, וגם כיצד היא מבוצעת בהריון תאומים, וגם על הנקודה השברירית שיש לקחת בחשבון, צומת קבלת החלטות לא פשוטה, במידה ויתברר חלילה שישנה בעיה רק בעובר אחד מתוך השניים...

נכון להיום, הגיל שלה לבדו מקנה לה מימון ממשלתי אוטומטי לביצוע הבדיקה. חשוב להבין שבדיקת מי שפיר אינה מתאימה לכולן והיא גם כרוכה בסיכון קטן להפלה (פחות מחצי אחוז, לכל עובר). "עם כל השמחה סביב ההריון הזה לפעמים החששות משתלטים עלי", הסבירה לי, וקבעה תור לבדיקה. 

בהריון תאומים למעשה מבוצעת בדיקת מי שפיר פעמיים. מחט דקה מוחדרת דרך דופן הבטן לתוך שק אחד, ואחר כך בנפרד, מוחדרת מחט גם לתוך השק השני. מבלי לגעת בגוף העוברים, נשאבת כמות קטנה של מים מכל שק, במטרה לזהות אחר כך את הכרומוזומים שלהם.

הכרומוזומים ("המזוודות" שבתוכן "ארוזים" כל עשרות אלפי הגנים שלנו) באים בזוגות. שניים שניים מכל מין. כמו בתיבת נוח. אחד מגיע מתא הביצית והשני מגיע מתא הזרע. 23 זוגות בסך הכל, מתוכם זוג אחד קובע את המין.

XX נקבה. XY זכר.  

בתמונת כרומוזומים שלמה ומאוזנת ישנם 46 כרומוזומים בדיוק. "מספר הקסם". כל חריגה ממנו - עודף או חוסר - איננה תקינה ועלולה להוביל לפיגור שכלי או למומים מולדים. וכאן נסבך קצת את הסיפור ונציין שישנן חריגות בעלות משמעות גדולה יותר מאחרות. כל מקרה לגופו.

טוב, אז הבדיקה בוצעה. ועברה בשלום. ולאחר כשלושה שבועות התקבלו התוצאות. 

לגבי הנקבה, התקבלה תוצאה תקינה, 46 כרומוזומים בסך הכל (מתוכם שני כרומוזומי המין XX). לעומת זאת, לגבי הזכר, הרי התוצאה לפניכם:

תמונת הכרומוזומים (הקריוטיפ) הזו חריגה. קיים כאן עודף של כרומוזום Y, ו-47 כרומוזומים בסך הכל (עם שלושה כרומוזומי מין XYY). 

קריוטיפ XYY נקרא גם "תסמונת הסופר-גבר" (super-male syndrome), אם כי יש האומרים שאין סיבה לכנותה "תסמונת" מאחר שבניגוד לתסמונות כרומוזומליות אחרות, אין לה מאפיינים משמעותיים.

ומה בכל זאת יש בה? דיווחים בספרות מציינים כי גבר עם עודף של כרומוזום Y עשוי להיות גבוה מהממוצע (אבל זה יכול להיחשב גם כיתרון, לא?...), עלולה להיות לו בעיה של פצעי בגרות (אבל בינינו, למי אין?...), ה- IQ שלו עלול להיות מעט נמוך משל אחיו הנורמליים (אבל לא מדובר בהבדל משמעותי...), ועלולים גם להיות לו ליקויי למידה (אבל מי מאיתנו שלא מכיר הרבה כאלה, שיקום...). וישנה עבודה אחת, מלפני שנים, הרודפת את התסמונת הזו עד היום (יש הטוענים שהיא הופרכה מזמן ושאין להסתמך עליה), והיא אומרת שאצל גברים אלה עלולה להיות נטייה לאגרסיביות ולאלימות. אגב, מערכת הפריון שלהם על פי רוב תקינה.
 
עודף של כרומוזום Y נגרם כתוצאה מתקלה נקודתית ביצירת תא הזרע הבודד שהוביל ליצירת העובר, כך שבמקום כרומוזום Y אחד, הופיעו אצלו שניים. אין כל קשר בין גיל האם לבין הבעיה הזו, שכן מקור הפגם הוא בתא הזרע ולא בתא הביצית. ובנוסף, אין כל דרך לנבא מראש אם עובר כלשהו נמצא בסיכון לשאת עודף של כרומוזום Y. לא דרך בדיקות האולטרא-סאונד וגם לא דרך בדיקות הסקר לתסמונת דאון.

ים של דמעות. ואחריו בא הכעס. "מגיע לי! מי שיותר יבדוק בסוף גם ימצא!" והוסיפה שאם לא הייתה יודעת אז מילא, אבל עכשיו היא כן יודעת, ויש לה כביכול את אפשרות הבחירה. העובדה שחוסר האיזון בכרומוזומי המין הנו קל יחסית לבעיות בכרומוזומים האחרים לא הרגיעה אותה. "נהפוך הוא! היה לי קל הרבה יותר לקבל החלטה אם היה מדובר בבעיה משמעותית". אז היא לא הייתה מתלבטת בכלל. "וזה כנראה העונש שלי על שבחרתי להתעסק עם בורא עולם!"...

מבולבלת מהלא נודע, שאלה אם יש לי אולי לתת לה מספר טלפון של משפחה עם ילד כזה. אם לא די בכך שתסמונת הסופר-גבר איננה בהכרח סיבה לשקול הפסקת הריון, הרי שמדובר כאן בהריון תאומים, וכל פרוצדורה על עובר אחד עלולה לסכן גם את העובר השני.

"תגידי לי", היא מביטה בי בעיניים מתחננות ממש, "מה את היית עושה במקומי"?...