למה לא עידכנתי כל השבוע הזה?
לא יודעת, חיכיתי שאולי יפול לי האסימון של כל מה שראיתי במסע הזה.
אבל זה לא כל כך קרה.
לא יודעת, אנייכולה לשקר ולהגיד שזה הדבר הכי מרגש, וחוויתי שעשיתי בחיים, אבל זה לא, ואם זה היה גם זה לא היה המסיבות המתאימות אלה שסתם היה לי כיף עם החברים.
כאילו, שלא תבינו אותי לא נכון.. כן היזדעדעתי ממה שראיתי שם במיידנק, ובאוושויץ, אבל לא יותר מזה, לא בכיתי שם בקולי קולות כמו רוב הילדים שם.
יוסי אמר שכשאולי שאני יגיע הביתה ירד לי האסימון, ואז רק אני יקלוט את כל מה שראיתי.
אז חזרתי הביתה, ושום דבר לא קרה, זכרתי אתכל מה שראיתי.. וזהו.
בכל אופן, היה הכייי כיייייף בעולם (:
חוץ מלראותת מחאנאות השמדה וכאלה, היה לנו אחלה אוטובוס (אוטובוס ארבע נהנהנהנהנהננהה)
וגם האוטובוסים בפולין ממש מגניבים! יש שם גם שירותים וגם שולחן בספסל האחורי!#
בקיצר, היה הכי כיייף שיש (:
הגיגיזם :]
רן (בהיתלבהות) : אנלא מאמין!#@ הפולנים האלה כאלה חדשניים!! יש להם איימקס כמו באילת!!
אני: טיפש, זה כנסיה.
__
*הסיוטים*
אני : ג'יזז!ציקלון בי!!!!!!
נדב: תירגעי, זה תירס בקופסא.
__
אלינור (בעצבים על הדר) : אני ישתין עלייך ולא ישלם זלוטי@#!
(כן כן, הפולנים האלה עושים כסף גם על שירותים)
__
איזי (מנסה לנחם את אלינור) : יוסי ואמיר לא שונאים אותך, הם מקנאים בך!
כן,אה ?:]
__
שיר , חכמה מתמיד: אם לא היינו ניפרדים, היינו חברים עד היום!
ולסיום, תמונה ששווה אלף זלוטי!
או חצי שקל :]
יוםטוב :]