קישוטה

אין לי זמן לצייר. גם אין לי ממש כוח לצבוע את מה שאני מציירת. פאק איט.

הסקסי ביקש ממני שאני אצייר משהו, אז אני אנסה.. טוב ואז אני צריכה לצבוע כי אחרת זה לא שווה  

אבל יש לי מלא הזמנות [מעל 20] ודווקא עכשיו יש לי "ארט בלוק". למה?! יעני, כשאין לי מה לצייר.. אני מציירת מלא וזה כיף, ועכשיו כשאני צריכה להזיז תתחת שלי ולהשיג כסף אני לא יכולה. זה כזה מפגר, ודפוק. אני גם צריכה לצייר את הדברים שאני רוצה.. ולא צריכה. גם מתנה לנטשה

ועכשיו, עם כל הבעיות שלי אני נדפקתי הכי חזק. [הלוואי עלי שעם גבר!]

מעבר לזה שלא באלי לצבוע ולגמור את מה שאני מתחילה, [והי, יש לי 13 דברים שלא גמרתי ועוד 20 להתחיל] גם אין לי זמן לעשות אותם.

אני החלטתי להשקיע בלימודים, וכן זה ממש לא דומה לי. אני יודעת. אבל איכשהו הבנתי שאם אני רוצה להגיע לאינשהו בחיים אני צריכה להשקיע. זאת אומרת, ידעתי את זה גם לפני.. ברור. אבל רק עכשיו אני אשכרה קלטתי את זה.

אז, אני התחלתי לשבת משבע עד תשע ולחרוש על חרא שלאף אחד לא אכפת. אבל הציונים נורא חשובים לי לשנה הבאה.

וזה ממש חרא, אני חייבת לציין.

אבל, חהחה. לא משנה אם אני אלמד או לא, או כמו שהמורה שלי אומר "לאמן את המוח לחשוב" אני תמיד אהיה חכמה יותר מנטשה.

[במידה כלשהי]. זה ברור, כל אחד יותר טוב בדברים שונים.. למשל היא מצליחה ללמוד מוזיקה יותר מהר מהר ממני.. אבל מי צריך מוזיקה? אני מצליחה לקלוט מתמטיקה הרבה יותר ממנה, במיוחד כשזה מגיע לשאלות כתובות ולא סתם מספרים.
למשל היום, אני פתרתי את שתי השאלות והיא הייתה התחננה להעתיק כי היא לא הצליחה.

"תביאי להעתיק, פלייייז!!"
-"לא. אני אשכרה שברתי תראש בשביל השיט הזה, למה אני אמורה להביא לך את זה בשניה?"
"הי, אני הבאתי לך הסטוריה.. צרפתית.. אנגלית ו-"
-"כן כן. אבל לא"

"זונה! תביאי"

-"אז מי המפגרת פה?"

"אני! תביאי כבר"

-"כלבה טובה"

"איך קראת לי?!"

-"רוצה את המחברת?"

"אני שונאת אותך."
-"את עדיין כלבה  "

איזה חברות טובות אנחנו.. הא?