אני לא מבין את הראש שלך בכלל, אפילו שאנחנו מכירים כלכך הרבה זמן.
אני לא מבין למה אחרי הסקס שלנו אתה פשוט הולך, מבלי להגיד כלום. אתה מסובך עם עצמך ומסבך אותי עוד יותר.
אני לא מבין את הדרך בה אתה בוכה בכל פעם שאני אומר לך משהו כאילו אתה פגוע ממני... אבל בכל זאת מסכים שאני אחזיק את היד שלך.
אז במקום לברוח אולי תגיד לי מה לעשות?
אני יודע שאני לא פאקינג מושלם אבל לדבר אני יכול. וגם להבין.
אבל מצד שני, אני מפחד ממה שתגיד לי.. כי אם תעזוב אותי אני ארגיש ממש גרוע עם עצמי.
מה שמפחיד אותי זה שאף פעם לא הרגשתי ככה, עשיתי את זה עם המון אנשים ואף פעם לא הרגשתי ככה.
יכול להיות שאני מתאהב בך ובגישה שלך? אם כן ואם לא, מה אתה רוצה?
אתמול יצאנו בלילה ובלפנות בוקר באנו אליי כי ההורים שלי לא היו בבית, ועשינו את זה.
אני זוכר את הבעת הפנים הפגועה שלך, את העיניים הרועדות שלך.
על מה אתה חושב? אתה לא צריך לחשוב על כלום חוץ ממני. אני אוהב לשחק ברגשות שלך.. לגרום לך להרגיש טוב.
אבל לאחרונה, בכל פעם שאתה בוכה אתה עושה לי צביטה בלב. אני לא רגיל לזה.
אני רוצה לסיים את זה לפני שזה יכאב לשנינו, ולחזור למצב בו הכל היה פשוט יותר. Screw it.
למה אף אחד לא יכול לתת לי תשובה?