אני כל כך ריקה. אני לא מתעניינת בשום דבר, לא עושה כלום.. אין לי כוח לקדם או לעשות משהו עם עצמי, אני פשוט עושה מה שאומרים לי ומה שנוח לי, מקטינה את עצמי כדי להיות מספיק טובה בשביל לעמוד בציפיות של הסביבה, אבל לא יותר מזה. למרות שיש לי יותר חברים מבעבר, נראה לי שבגלל שהם לא חולקים את תחומי העניין שלי גם אני הפסקתי להתעניין בהם, כדי שחס וחלילה לא ייחשבו שאני מוזרה או יודעת יותר מידי על משהו. אני מגבילה את עצמי כדי להיות דומה להם, אבל אני מרגישה שאני יכולה יותר. אני צריכה להפסיק לשחק ראש קטן ולוותר על גירויים שהסביבה שלי מזלזלת בהם.

אני מרגישה שבדברים שאני מתעניית בהם אין באמת ערך, אבל זה לא נכון. ואני כועסת על עצמי ששכחתי את זה, ונתתי למה שהם חושבים להשפיע עליי עד כדי כך. אני רוצה לחזור לעצמי החופש. אני לא אהפוך למטומטמת מבחירה. אני אלחם בזה. אני מרגישה שאיבדתי משהו, איזושהי חיות ששמתי לב נעדרת גם מהכתיבה שלי, ואני זוכרת שפעם היא הייתה שם פעם.