Oh Well...Let Me Think About It.

ליפני יומיים הייתה לבן דוד שלי בר מצווה-אני לא אכנס לפרטים יותר מידי כמו איפה ולמה- אז ליפני שלושה ימים הלכתי לקנות בגדים-וגם לפני יומיים- והייתי גם מצלמת את ה"שלל" אבל לא היה לי זמן.

אז קניתי(לפני שלושה ימים):

סקיני ג'ינס -ווהו עכשיו יש לי שני ג'נסים:>-(של RED ZED אני לא זוכרת מאיזו חנות..אני אוסיף בעריכה)

סניקרז שחורות-*&^&%$#@@-(SEKTOR SPORT)

(לפני יומיים):

חולצה לבנה(חסרת שרבולים אבל לא בידיוק גופייה..) עם נקודות וציור עליה(OMAL)

עוד שתי חולצות עם שרבולים קצרים וציורים שאהבתי עליהם(FOX)

חולצה קצרה שכתוב עליה SWEET LOVE עם ציור חמוד^~^(תמנון)

זה לא כזה הרבה דברים אבל בדרך כלל הקניות שאמא שלי גוררת אותי לעשות מסתכמות בכלום. או חולצה.

אה, לפני יומיים גם עשו לי פן במספרה, יצא ממש יפה. השיער שלי סוף סוף היה חלק והיה לו ריח נעים(ועדיין נישאר קצת ריח!^^) אבל ביגלל שאספתי אותו עם קליפס הוא כבר לא חלק:/

בכללי, ישראלי ממוצע היה אומר שהיה נחמד -כי סביר להניח שאותו ישראלי אוהב מזרחית ורגיל לעשן והאורות ממועדונים וכאלה..-, אני לא ממש אוהבת את הסיגנות של המוזיקה והאורות סינוורו לי את העיניים. השיר הכי נורמאלי שהיה זה "I'M SEXY AND I KNOW IT" ומיד אחריו "I'VE GOT A FEELING" או "GOOD NIGHT" חוץ מזה היה רק מזרחית. משום מה מתישהו הייתה לי קצת בחילה אז לא הייתי מסוגלת לאכול כ"כ אז לא רקדתי.

היה בסדר. ניראלי.

שכחתי לציין: איחרנו באיזה שעה, אבל לא ביגלליP:

אבל אל תיקחו את ה"ביקורת" הזאת לשום דבר. אני פשוט לא ממש אוהבת אולמות, הם די משעממים אותי. אחותי אמרה לי שבאתי לבושה לקניות ואני עניתי לה שאני לבושה ככה כי בקניון כיף.

                                               
                                                                            סתם תמונה לא קשורה מליפני כמה ימים...

                                                         Sunako-Chan. 

באיזה שהו שלה של ההרצאה הזאת חשבתי לי את המשפט הזה. לא יודעת למה. אולי כי אני אוהבת חיות בסה"כ ואין לי סיבה לפגוע בהן? או שאני מרגיה כמותן באיזשהו מובן? את האמת לא אכפט לי.

חבל שגם אם אמא שלי הייתה רואה את ההרצאה במלואה היא הייתה מתעלמת ואומרת שזה שטויות, וברגע שדודה שלי הייתה שומעת על הרעיון היא הייתה פולטת בקולה המעצבן ביותר משהו כזה: "שטויות! מטומטמים!....משוגעים..." שזו התגובה שלה ל......... אמממ... בערך כל דבר המשקף דיעה שונה משלה ולא מתאימה לה. שלא לדבר על אבא שלי שהיה צועק עלי ורותן שצריך להחרים לי את המחשב. אמא שלי הייתה כועסת ואפילו רוטחת כי היא לא רוצה שאני אהיה כמו אחותי הבכורה שהיא צימחונית. היא היתה אומרת לאחות השניה שלי להחביא לי את המחשב ולפרוץ לפייסבוק שלי. שוב. ולמייל. ולחפש אחר עוד דברים שניתן דרכם "ללמוד" על מעשי באינטרנט ועוד דברים כמו הבלוג הזה, כדי ליפרוץ ולימחוק.

אך, למה המשפחה שלי כזאת? כל כך אטומה... אטומים שכמותם.

אגב את ההרצאה מצאתי דרך הפוסט הזה שנימצא בממולצצים.

כי הכל יחסי. החיים יחסיים והעולם...ה-כל.

ולא, זה לא קשור לפוסט.מ זאת לא הקדמה.

עוד חלום מוזר. ווהו.

אז לא, זה לא מהיום בלילה זה מליפני כמה זמן.

 חלמתי שהמשפחה מצד אמא עושים מנגל בחצר האחורית של סבתא(ככה שהחלום התחיל בסיטואציה די הגיונית), ישבתי בישיבה מיזרחית על הדשה ודיברתי עם הבת דודה הקטנה שלי. אני לא בטוחה על מה דיברנו כ"כ. אחרי רגע זה גלש לנושא של בנים. היא אמרה משהו מטופש על זה שמישהו אני לא סובלת/מכוער יהיה החבר שלי(אגב, היא עושה דברים כאלה מידי פעם במציאות, אז מבחינתי זה ניראה נורמאלי ודי חשבתי שזאת המציאות). אני הגבתי במשו כמו "החבר שלי יהיה חתיך" או משו כזה ואז דיברנו על חבר של מישהי או איזה ילד או משהו כזה...

ואז בא ילד מוזר בערך בן 14 דיי גבוה עם שיער בתיספורת דומה לזאת של מירי ב"אחד העם 1" רק בימקום הפס הוורוד, בלונד זהבהב, השיער שלו היה שחור וקצת יותר ערוך -מהמתיספורת שלי מירי....- והוא התיישב ליידינו. לא הבנתי מי הוא. אפילו בחלום לא ממש זיהיתי אותו. אני חושבת שזה היה אותו הילד שדיברנו עליו... אז הוא שאל אותי: "אפשר ל__-אני לא זוכרת את המילה אז תדמיינו מילה מצחיקה עם פ' כלשהי(מוזמנים לכתוב לי את המילה שדימיינתם בתגובה)- עלייך?" ולא הבנתי את המילה את אמרתי "אפשר ל..מה?" ואז הוא אמר לי את המילה שוב ואז שאלתי אותו מה זה, והוא הצמיד את הכפות ידיים שלו ושם מיתחת ללחי הימנית שלו הטה את הראש לימים ועצם עיניים-נו התנועה הזאת של הלישון-. אני ובת דודה לי בהינו בו לרגע ואז הוא אמר "נו, נומי" ואני הייתי אמרתי "קיי..-לחוץ כזה-" וסובבתי את הראש להחליף מבט עם בת דודה שלי. בזמן שסובבתי את הראש הילד שם את הראש על הברך הימינית שלי(הוא היה משמאלי אז זה היה ממש מטריד) ולא הבנתי למה הוא קיבל את זה כ'כן'. ואז הוא חיבק לי את מוטניים -אבל לא במקום לא נעים- והרגשתי שנוא לוחץ לי על המותן הימני.

כאילו התעוררתי והבנתי ששכבתי על הצד וביגלל זה כאב לי המוטן ואז חזרתי לחלום ואני אמרתי לו שלא ייגע בי ושהו סוטה תוך כדי שאני קמה והולכת להיתקשר לחברה. לא יודעת למה אבל היה לי פיתאום חבר בחלום והוא היה גבוהה והייתה לו חולצה עם הדפס-ניראלי של להקה-, גינס ופוני-על צד ימין-. ניראלי שהוא בא לכסח את הילד ההוא מכות.... ואז בערך התעוררתי.

חוץ מיזה רציתי להגיד שאני עובדת על מאנגה(על חשבון זה שאני גם ככה מציירת ברוב השיעורים).....אני רוצה לכתוב באנגלית אבל בינתיים אני לא בטוחה איך לפתוח את העלילה רק איך אני רוצה להמשיך אותה... חוץ מיזה שציירתי עד עכשיו רק את הכריכה בהתחלה והיא בעיפרון-לבן(שחור-לבן).... אם אנשים יאהבו את זה אוליי אני אהפוך את זה למאנגה מוכנה(תוצר סופי שמוכרים). אבל למרות שאמרו לי הכריכה ממש יפה וכאלה -כל מי שראה אותה- אני לא חושבת שכדאי לי בכלל להתחיל עם ציפיות(כי זה רק לכריות><) גם כי בדרך כלל שיש לי ציפיות מעצמי אני מעכזבת אותי יותר והתוצאה נמוכה יותר מאשר אם לא היו לי ציפיות בכלל וגם כי האנשים שמחמיאים לי לא רגילים לראות אנשים שמציירים יותר טוב ביומיום שלהם אז הביקרת שלהם לא תעזור לי להישתפר.... למרות שזה נחמד לשמוע מילת עידוד או מחמאה ליפעמים אבל הקלות שאנשים נותנים אותן על כלום..... זה מוריד מהיופי ומההשפעה והחשיבות של זה. אנשים מעולם לא נתנו לי ביקורת בקשר לציורים שלי חוץ מאחותי הבכורה -יש לי 2 אחיות גדולות- ואני המשכתי להתקדם רק כי אני שאפתי ליותר -יותר שלמות, פרפקציונסטיות-, בהצללה, ברק וכ'ו.