How could I be so senceless ?
|
| 3/2012
 אמא מרביצה , אמא בבית חולים , ההורים שלי פרודים . לעכל לעכל לעכל
בפוסט הראשון שלי כתבתי על זה שאמא שלי הרביצה לי מכתה ג' . אין לי מושג איך אפשר להרביץ לילד בכתה ג' . כנראה כשאתה חולה נפש זה אפשרי .
אני זוכרת שאמא הייתה מרביצה לי על דברים מפגרים כמו זה שביקשתי ממנה אוכל כשהיא עבדה , או זה שלא יצאתי עם הכלבים , אם לא גמרתי את המרק .. כל דבר כזה היה שווה מכות מבחינתה . לא גמרתי את המרק - היא שפכה עליי אותו . לא יצאתי עם הכלבים - היא הרביצה לי עם הרצועה . כל מיני כאלה - נשמע הזוי , אבל זה אמתי .
אבל אני עדיין אהבתי אותה . עד השיחה שהייתה לנו לפני כמה ימים , בפאלאפון , כשעדיין הייתי אצל אבא .
"הלו ?" שאלתי , זה היה מספר לא מזוהה .
"שלום [ברוסית]" ענה קול שנשמע מוכר , עדיין לא זיהיתי .
"היי ." עניתי , מבינה שזה אמא שלי .
"התחלת ללמוד ?" היא שאלה אותי , ללא טיפת רגש . לא שמעתי בקול שלה אפילו טיפת געגוע .
"כן ." עניתי ביובש .
"ואת לומדת טוב ?" שוב , ללא טיפת רגש .
"כן ." דיברתי ביובש , רציתי לסיים את השיחה . הלכתי לחדר של אבא וסימנתי לו שזאת אמא .
"תגידי לה שאת עדיין בקיבוץ , בלוטן!" הוא לחש .
"קיי [K , קיצור של אוקיי]" עניתי בלחש .
אבל אמא בדיוק סיימה את השיחה .
היא כל כך עצבנה אותי ! כאילו הכריחו אותה להתקשר אליי . לפני השיחה הזאת אוליי עדיין קצת אהבתי אותה . עכשיו ממש לא . עדיף שהיא בכלל לא הייתה מתקשרת .
אמא לא שאלה בכלל איפה אני , היא רק שאלה אם אני לומדת . כאילו באמת איכפת לה . אני כמעט בטוחה שהאחות או הפסיכולוג אמרו לה להתקשר אליי .
***
ועכשיו לדברים היותר משמחים- נראה לי שאפשר למחוק סעיף אחד מהרשימה . אוליי אפילו שתיים . כי נראה לי שגם התגברתי על האהבה הראשונה שלי , וגם התאהבתי במישהו חדש . יאי ! זה משמח אותי :')
בכל מקרה , אני חייבת לזוז , יש לי מחר מבחן בערבית . בהביי 3:
נ.ב.
קראתי פעם איפהשהו שאם אפשר לדמיין אותך מתנשקת עם מישהו זה אומר שיש לך סיכוי . תנחשו לבד מה עובר עליי .
למה לעזאזל ניסיתי ?!
הוי , אני מקרה אבוד .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: