How could I be so senceless ?
|
| 7/2012
ריקנות שכזאת, אוליי בדידות. אבל אני לא לבד, אז ממה ההרגשה הזו?
טוב , אז הבנתי שאני פשוט מפחדת שכולם יעזבו אותי . זה ההסבר שנראה לי הכי הגיוני לתחושות ההתפרקות מידיי פעם , כשאני תופסת את כל חלקי גופי שלא יברחו לי , שלא ישאירו אותי לבד .. לבד עם עצמי והדברים שאני עומדת מולם ..
ואני מנסה להזעיק עזרה , לשלוח לאנשים את ידיי , שלא יעזבו אותי , שיראו שאני מרגישה את הבדידות הלא נגמרת הזו , העקצוץ הזה שהופך לי את הבטן וגורם לי לפחד ממה שהולך לקרות ..
אני כל כך מתגעגעת~ וכל כך ... לא .
אני מתגעגעת למי שהייתי פעם . לילדה התמימה באמת הזו , שאמנם הייתה עצובה , אבל היא הייתה ילדה .
מה שאני כבר לא .
החיים גרמו לי כנראה להתבגרות מואצת(לפי מה שאמרו לי) והקשיים שלי נפלו עליי כולם ביחד , בשנה תמימה אחת . שנה תמימה שבמשך כל השנה הזו , העמדתי פנים שהכל בסדר . בעצם שוב דבר לא היה בסדר; אמא שלי השתכרה כל יום .. היא הייתה מפחידה . היא ישבה על המחשב וכיבתה את כל האורות , וצעקה עליי כשביקשתי אוכל . כשהיא צעקה עליי אבא בא והתלונן שאנחנו מפריעות לו לישון . בחוסר איכפתיות מופגן שרק חיפש למנוחה האישית שלו . בגלל זה אני גם כועסת עליו עכשיו . כי הוא לא עשה כלום , גם כשהוא ידע שיש פה משהו לא בסדר .
וגם אחותי שראתה שאני לא שמחה בבית לא עשתה כלום .
וגם השכנים שצעקתי להם , וניסיתי למשוך תשומת לב , שיבואו כבר לעשות עם זה משהו . לקרוא למשטרה .(הם לא באו)
בכל מקרה.. הצלחתי להירדם היום(הידד) , אבל זה כנראה רק בגלל שהתקשרתי לד' בדיוק אחרי הסיוט המי-יודע-כמה-פעמים-חלמתי-אותו .
הוא אמר לי לשתות מים ולחזור לישון ושיהיה בסדר .. אז הסברתי לו שאני מפחדת ואני לא רוצה לחלום את זה שוב , והוא אמר "אבל מה אם יהיה לך חלום טוב עכשיו ?" , ולא יכלתי להתווכח עם זה .
אז הלכתי לישון וקמתי לפני עשר דקות . ישר אחרי שקמתי אכלתי ארוחת צהריים .
כנראה שהייתי צריכה להשלים הרבה שעות שלא ישנתי בהן(או שפשוט לא רציתי לקום למציאות העגומה הזאת) .
האפשרות הראשונה נראית לי יותר הגיונית . כי יש איתי אנשים .. פשוט ההרגשה של לבד לא רוצה לעזוב אותי . כי כששוב אני מרגישה בלילה שאני מתפרקת , ואני מתקפלת לכדור ומחזיקה את כל הגוף שלי , שלא יעזוב אותי , אני פשוט מפחדת שוב . מרגישה ריקנות . מרגישה שאני לבד . ואני לא מבינה את זה , כי ד' ואחותי והפסיכולוגית , הוכיחו לי שאני לא לבד . אבל אני עדיין מרגישה ככה . אני עדיין מפחדת שיעזבו אותי או עצובה על שעזבו אותי . זו הרגשה נוראית .. אני לא מאחלת אותה לאף אחד .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: