| 3/2012
 התפרקות .. למה כל זה עובר עליי ? בהמשך יהיה יותר טוב ?
תקראו לי בכיינית , באמת לא איכפת לי . ברגע שנכנסתי למקלחת , הדמעות שניסיתי לעצור בכל שארית כוחותיי פרצו החוצה ביבבה עמומה שהשתדלתי להחניק כדי שאחותי הגדולה לא תשמע אותה מעבר לקיר . נשענתי על הדלת מאחוריי ותהיתי בין התייפחות ליבבה אם תבוא תקופה יותר טובה אחרי זה , אם אני אהיה מאושרת .
לפחות לכמה זמן . גם זה היה ע וזר . זה היה נותן לי תקווה .
מאחורי הדלת הזאת , במקלחת , לראשונה השנה , חשבתי שוב שאני רוצה להתאבד . בשביל להפסיק את הסבל הזה . למה דווקא לורן הזאת הייתה חייבת לקבל אמא משוגעת ? למה דווקא הלורן הזאת הייתה צריכה להיוולד לבית עם קשיים כספיים ואמא משוגעת שמרביצה ושותה ואבא שנמצא בקושי בבית ואפילו לא ידע על כך שהיא מרביצה לי - שיכורה או לא שיכורה , מרביצה .
"לורן ?" נשמעה צעקה בקול גבוה , אחותי .
"כן ?"
"הכל בסדר ?"
"כן , אני בסדר ."
השתדלתי בכל הכח שקולי לא יישבר באמצע , אבל הוא התחיל להישבר בסוף . נראה לי שאחותי לא שמעה;
ידיד טוב שלי שאל אותי אם יש איזה שהם זמנים שהייתי רוצה לחזור אליהם , שמה-לא-היית-נותנת-כדי-לחזור-בזמן-למקום-הזה .
לא מצאתי . אבל אחרי מחשבה קצרה , החלטתי שאני מתגעגעת לזמנים שבהם לא היה איכפת לאף אחד כמה כסף יש לי , או כמה טוב אני מריחה , או כמה השדיים שלי בולטים , או של איזה חברה הבשמים שלי , או איזה מוזיקה אני שומעת . לחלק של הילדות התגעגעתי . ונאנחתי כשחשבתי שכשאני אגדל אני אחשוב שכל מה שעבר היום עליי זה שטויות והייתי צריכה להיות יותר חזקה . קיוויתי שלא . אני אוהבת לשמוח במה שיש לי . אבל אין .
המשכתי להתייפח וזמזמתי שירים שאני יודעת שגורמים לי לבכות , כי זאת הייתה התפרקות . וזה הרגיש טוב . הרגשה שהרבה זמן לא הרגשתי . אבל זה לא היה טוב אמיתי , זה היה טוב של שחרור , של התנקות .
הרגשתי את הכעסים נשטפים עם הדמעות , את מה שעבר עליי היום , את האנשים שנטפלים אליי בלי סיבה , ולרגע באמת לא היה איכפת לי .
חבל שזה היה רק לרגע . כי אז המחשבה *עליו* הרסה הכל . למה התאהבתי בו בכלל ? הוא רחוק מידיי . כמו אלף קילומטרים ממני . וזה נזרק עליי מכל כיוון כמעט . הצטערתי שלא יכלתי ללמוד איתו . זה היה מקל עליי . אבל אוליי הגעגוע הוא זה שהשתלט על הרגשות שלי אליו . כל כך מזמן פגשתי אותו , וכל זה פתאום מופיע ..
לפעמים אני מטערת שאני לא מישהי אחרת , שכן יכולה להתמודד עם קשיים קלים כמו זה שאמא שלך מרביצה לך ואפילו איימה להרוג אותך פעם אחת , וזה שאין מספיק כסף לכלום , וזה שאני לא הילדה הכי יפה שיש , וזה שהקול שלי לא תמיד מסתדר , לפעמים רציתי להיות ילדה כזו , שיכולה להתמודד עם הכל .
אבל איפה כל העזרה שאני צריכה דווקא עכשיו ? ברגעים הכי קשים ? למה אין מי שיעמוד פה לצדי ויגיד לי 'הכל יהיה בסדר ..' ? איפה זה שיחבק אותי ויאהב אותי כמו שאני - בלי לשפוט אותי מבחוץ ? חיכיתי לו המון זמן , הוא לא בא; התייאשתי . באמת התייאשתי . ניסיתי להתאהב בכל אחד אפשרי , ודווקא הרחוק מכולם החליט להיכנס לי לראש . לב - התפקיד שלך הוא לפעום ולהזרים דם בלבד - אל תתערב בדברים שלא שלך !
ניסיתי כמה פעמים לשכנע את עצמי שכיף להיות לבד , שזו מתנה , שזה כיף , אבל זה לא . זה לא כיף . אני צריכה מישהו שיחבק אותי . שיגיד לי שיהיה בסדר . מישהו שאני אוכל להגיד לו שאני אוהבת אותו בלי להאדים מבושה ולחשוש מתגובה בוטה . אני רוצה משהו . מישהו . חבל שהגורל שלי אכזר ביותר .
אבל המשך יהיה יותר טוב ? העניינים עם הכסף יסתדרו - כמו שביקשתי בכותל , לפני הרבה זמן ? אמא תבריא ? אני אתגבר ? אני אתאושש ? הכל יסתדר ? אני אמצא מישהו ?
כל כך הרבה שאלות , ולאף אחד מהן אין תשובה ..
| |
אמא מרביצה , אמא בבית חולים , ההורים שלי פרודים . לעכל לעכל לעכל
בפוסט הראשון שלי כתבתי על זה שאמא שלי הרביצה לי מכתה ג' . אין לי מושג איך אפשר להרביץ לילד בכתה ג' . כנראה כשאתה חולה נפש זה אפשרי .
אני זוכרת שאמא הייתה מרביצה לי על דברים מפגרים כמו זה שביקשתי ממנה אוכל כשהיא עבדה , או זה שלא יצאתי עם הכלבים , אם לא גמרתי את המרק .. כל דבר כזה היה שווה מכות מבחינתה . לא גמרתי את המרק - היא שפכה עליי אותו . לא יצאתי עם הכלבים - היא הרביצה לי עם הרצועה . כל מיני כאלה - נשמע הזוי , אבל זה אמתי .
אבל אני עדיין אהבתי אותה . עד השיחה שהייתה לנו לפני כמה ימים , בפאלאפון , כשעדיין הייתי אצל אבא .
"הלו ?" שאלתי , זה היה מספר לא מזוהה .
"שלום [ברוסית]" ענה קול שנשמע מוכר , עדיין לא זיהיתי .
"היי ." עניתי , מבינה שזה אמא שלי .
"התחלת ללמוד ?" היא שאלה אותי , ללא טיפת רגש . לא שמעתי בקול שלה אפילו טיפת געגוע .
"כן ." עניתי ביובש .
"ואת לומדת טוב ?" שוב , ללא טיפת רגש .
"כן ." דיברתי ביובש , רציתי לסיים את השיחה . הלכתי לחדר של אבא וסימנתי לו שזאת אמא .
"תגידי לה שאת עדיין בקיבוץ , בלוטן!" הוא לחש .
"קיי [K , קיצור של אוקיי]" עניתי בלחש .
אבל אמא בדיוק סיימה את השיחה .
היא כל כך עצבנה אותי ! כאילו הכריחו אותה להתקשר אליי . לפני השיחה הזאת אוליי עדיין קצת אהבתי אותה . עכשיו ממש לא . עדיף שהיא בכלל לא הייתה מתקשרת .
אמא לא שאלה בכלל איפה אני , היא רק שאלה אם אני לומדת . כאילו באמת איכפת לה . אני כמעט בטוחה שהאחות או הפסיכולוג אמרו לה להתקשר אליי .
***
ועכשיו לדברים היותר משמחים- נראה לי שאפשר למחוק סעיף אחד מהרשימה . אוליי אפילו שתיים . כי נראה לי שגם התגברתי על האהבה הראשונה שלי , וגם התאהבתי במישהו חדש . יאי ! זה משמח אותי :')
בכל מקרה , אני חייבת לזוז , יש לי מחר מבחן בערבית . בהביי 3:
נ.ב.
קראתי פעם איפהשהו שאם אפשר לדמיין אותך מתנשקת עם מישהו זה אומר שיש לך סיכוי . תנחשו לבד מה עובר עליי .
למה לעזאזל ניסיתי ?!
הוי , אני מקרה אבוד .
| |
 וואו , וואו , וואו , ועוד פעם - וואו . זה הפורים הכי מדהים ושהכי השתתפתי בו בחיים שלי .
זה הפורים הכי טוב שהיה לי בחיים !אני מאושרת שהייתי פה ולא בסנטר . אני רוצה לספר לכם הכל מההתחלה D: [לא ברור עדיין מי זה 'לכם' , אבל אני מקווה שיהיו עוד קוראים בהמשך ^^] *** "אבא ! אתה נשאר כאן ??" שאלה דודתי בזמן שהתקלחה . נראה לי .
"כן" ענה "גם אני מחכה לך !" צעקתי אליה , אני לא זוכרת מה היא ענתה .
כשהיא יצאה מהמקלחת התחילו ההכנות שלה , ואז נזכרתי שגם אני צריכה לצאת . אז התארגנתי מהר .
שמתי את האוזניים , עשיתי אף ושפם , ושמתי שפתון . לא רציתי תחפושת של ממש , אני לא רוצה להיראות זנותית , אני שומרת על הגוף שלי .
עשיתי מחליק , לקחתי כמה עוגיות [זה פורים , אז מותר . בת דודה שלי עוזרת לי לאזן את התזונה .. בבית אמא לא ממש דאגה שאני אוכל בריא .] ויצאנו . אה כן וגם בת דודתי התארגנה . היא התחפשה לטווס , וזאת הייתה תחפושת כל כך יפה ! אחרי שהיא חזרה מהבצפר היא אמרה לי שמישהי אמרה לה שהיא סתם שמה בגדים ונוצות , והלכה . רציתי לדפוק עליה כיסא . מי אומר דברים כאלה ? התחפושת שלה הייתה ממש מושקעת ויפה [ולא זנותית , כמו הרוב , בגלל זה חיבבתי את התחפושת הזו עוד יותר .] , אבל אני עדיין לא הולכת להתחפש ממש עד שיהיה לי איך להכין תחפושת מקורית .
בכל מקרה , יצאנו , ולבת דודה שלי הייתה יומולדת 15 . אז היא התחילה להגיד דברים כמו 'זה הכביש הראשון שאני חוצה כשאני בת 15' וכאלה . זה לא היה כל כך נורא .
בכלללללללל מקרההה , אז הלכנו למועדון [זה מועדון בקיבץ . אני חולה על הקיבוץ הזה ! כולם פה כל כך נחמדים !] ואני וחברה של בת דודה שלי שהספקתי להכיר מהנסיעה שלי איתה ועם עוד שתי חברות שלה לאילת , היא הייתה בדרך לקיבוץ והכרתי אותה . היא ממש נחמדה ! אז שרנו לבת דודתי 'היום יום הולדת' וכולם הצטרפו . אחר כך היינו אמורים לאכול בחוץ . רוב האנשים שמכירים אותי היו אומרים לי 'לא גמרת שוב את הנקנקיות , נכון ?' , אבל הנקנקיות הצמחוניות לא היו נראות ככ טוב . אה ואני צמחונית . אני מתנדבת בעמותה לצמחונות , אבל אני לא מספיקה להגיע לאירועים שלהם , ואני ממש מבואסת מזה . בכל מקרה , דודה שלי אמרה לבת דודה שלי שהיא עם שיער רטוב ואסור לה להישאר בחוץ ככה או שהיא תחלה , אז היינו במסדרון לפני המועדון , עם אופיר , שהוא ידיד טוב שלי מהקיבוץ [אני לא גרה בקיבוץ] , עם פנדה ועם פינגווין . נורא אהבתי את התחפושת של הפנדה , זה היה כזה גאוני ! הוא גם החזיק קודם את המקל הירוק הזה של הפנדות , איך קוראים לזה ?.. הממ .... במבוק ! אבל עכשיו הוא החזיק צבע פנדה . זה גם היה מגניב . הפינגווין היה על חצי גוף , עם בריסטולים כתומים על הבטן וכרגליים . גם היה כובע עם עיניים ומקור , זה היה ממש חמוד ! אני לא ממש זוכרת למה אופיר שלי התחפש , אבל זה היה מגניב . זה היה מישהו מ'החבובות' , נראה לי שקראו לו אנימל , לא זוכרת . הוא צבע את עצמו בכתום ושם פאה אדומה , והיה לו משקפיים בינוניים עם נייר לבן דבוק עליהם , וחור באמצע הנייר . אה והיה לו שאריות של אסיר , ומקלות תופים . פיו , גמרתי עם הסברת התחפושות XD
כשישבנו הייתי בין בת דודתי לבין אופיר , וטחנתי שתי אוזני המן . אפילו שזה היה עם תמרים , זה היה טעים . ההצגה הייתה ממש חמודה וצחקתי המון . אחרי ההצגה רקדנו המון , אני בת דודה שלי(15) ובת דודה יותר קטנה (6) רקדנו . בהתחלה לא רציתי לרקוד [כמה מפתיע] אבל אחר כך התחלתי לרקוד ורקדתי והזעתי והיה מדהים . אופיר היה רקדן נודד שנדד בין קבוצה לקבוצה , זה הצחיק אותי XD
אחרי שנגמרו השירים הטובים הלכנו לראות מה הילדים הקטנים רואים . הם ראו עידן הקרח . אז חזרנו למועדון [אני מזכירה , זה לא מועדון מפחיד של שיכורים . זה מועדון חמוד של קיבוץ .] והמשכנו לרקוד עד שהזעתי ממש והייתי חייבת אוויר . אז יצאנו שוב , שתינו מים , התאוררנו , וחזרנו . חזרנו על זה כמה פעמים . ואז דודה שאלה אותנו אם אנחנו רוצים ללכת להקראת מגילה , ואופיר שאל מה זה , בת דודה שלי [אני יגיד שם כי אין לי כח לכתוב שוב בת דודה , אז 'לילך' לבת ה15 , ו'רוז' לבת ה6 .] הסבירה לו , ואני אמרתי שהוא יכול לבוא אם הוא רוצה . הוא התלבט דקה , ואז אמר שהוא ימשיך לרקוד . אז אמרתי לו שנחזור עוד מעט , ופיצלנו את דרכינו [הוא היה איתנו מתחילת המסיבה]
בקריאת מגילה היה בסדר . האנשים שקראו את המגילה קראו אותה ממש מהר ולא הצלחתי להבין מילה . בכל מקרה כשחזרנו כולם היו שיכורים וגם התחילו לשים שירים גרועים ומעצבנים [ראפ לא קצבי . אני אוהבת ראפ אבל אני אוהבת לשמוע אותו , לא לרקוד לצליליו .] אז אופיר שאל אותנו אם איכפת לנו לבוא איתו לצאת עם הכלב שלו ואמרנו שסבבה , ודודה אמרה שלילך צריכה סווצ'רד קודם . אז היינו בדרך הביתה עם המשפחה של דודה ואז עבר לידי ילד וצעק ללילך בשביל להבהיל אותה ובעצם אני נבהלתי והיא אפילו לא שמה לב . אז הילד הזה אמר 'מי את ?'
'אני לורן'
'אני רובן'
'אוקיי'אמרתי
'באיזה כיתה את ?' שאל
'ז''עניתי 'אעלק'
'נודרת'
ואז השיחה נדדה למקומות לא טובים והוא היה מעצבן ומציק והוא מהאנשים שאני לא אוהבת [גם כי הוא בכלמקרה מרביץ לבנות וזה דוחה] והוא היה ממש נמוך ואני יחסית גבוהה ויחסית מפותחת לילדה בכיתה ז' אז דודה שלי אמרה שהוא פשוט מקנא . בהתחלה לא הבנתי למה ואז הבנתי שבגלל שאני גבוהה . הוא ממש עיצבן אותי .
בכל מקרה לילך לקחה את המעיל שלה והלכנו לכיוון הבית של אופיר . אבל לילך שכחה איפה הוא גר . בערך . אבל בסוף מצאנו את הבית שלו וחיכינו שהוא ייצא עם אוליבר והוא יצא , ואוליבר היה כזה מתוק ! אני פשוט מתה על כלבים . יש לי שניים בבית ושתי חתולות . האחת הייתה ממש גוססת כי פגעה בה מכונית , ואני לא יודעת איפה היא עכשיו :'(
בכל מקרה אוליבר היה ממש חמוד ולקח לי חצי דקה להתחבר גם אליו . אני מתחברת לכלבים נורא מהר וכל הכלבים שאני מכירה אוהבים אותי ואני מאושרת מזה .
אז טיילנו איתו והלכנו לדשא הגדול . הוא היה ליד המועדון ובמועדון עדיין נשארו אנשים שיכורים שעוד לא התפנו לבר . ממש פחדתי מהם . כי אמא שלי הייתה שיכורה כשהיא הרביצה לי .. בכל מקרה , פחדתי ואופיר התלונן שאני פחדנית . אמרתי לו שיש לי סיבה . הוא לא שאל למה , והייתי אסירת תודה על זה , כי לא רציתי שוב לבכות .בכל מקרה , הייתי צמאה ואמרתי להם שאני הולכת להביא מים . הלכתי מטר או שניים ואז ראיתי את החדר-אוכל ותקף אותי פחד . אני מפחדת ממקומות חשוכים וסגורים בגלל שראיתי הטינה בכיתה ה' . הסתובבתי אליהם ואמרתי שאני מפחדת ללכת לבד . לילך מלמלה משהו כמו 'עזבי את הטינה הזאת' [מי כמוה מכירה אותי] ואופיר קם לבוא איתי . זה היה ממש נחמד מצידו D:
הלכנו לחדראוכל לקחתי מים לי וללילך כי גם היא ביקשה , ואופיר חיכה בכניסה . היה לי עדיין מפחיד , אבל לא התלוננתי בשביל לא לעצבן אותו כי פחדתי שהוא יילך לגמרי . הצצתי אליו ושאלתי אותו אם הוא רוצה גם , והוא ענה שלא . חזרנו לדשא . ואז חזרנו הביתה . ואז הלכתי לישון כי הייתי סחוטה מעייפות , ואז קמתי , ואז עכשיו XD
בכל מקרה , זה היה פורים ממש נחמד , בלי בנות שמחפשות לתחפושות זנותיות . זה היה נהדר בוקר טוב לכולם ! D:
| |
איזה כיף , פורים . אוכל , מסיבות , שירים , וזונות בנות 12 . ממש לא . חוץ מהאוכל , האוכל בסדר . XD
טוב , בואו נבהיר פה משהו . אני לא אוהבת את פורים . תחשבו שאני ווירדו , שאני משוגגעת , שאני מטומטמת , אבל זה פשוט חג שכל הזנזונות יוצאות לאור בו . זה הגיע למצב כזה שגם בנים כבר חושבים שזה מגעיל .
בכל מקרה , החלטתי לעשות לכולם טובה השנה , ולא להתחפש . סתם לשים אוזניים זה בסדר , אבל להתחפש לעוד זונה ?
ממש לא . לא איכפת לי מה אומרים .
ילדות בכיתה ז' לא צריכות ללכת עם תחפושות זנותיות מברוריה של זונות בנות 18+ .
זה דוחה .
הן יחשבו על זה בגיל יותר מאוחר .
בכל מקרה , היום פורים שלי לא היה בבצפר .
לא חפצתי בלראות בנות זונות שמראות את הגוף שלהן כביכול לגרות בנים אבל לדעתי זה דוחה ואם הייתי בן הייתי מורידה להן כיסא לראש .
במקום לראות בנות זונות ישבתי בכיף בבית של דודה שלי , שגרה בקיבוץ ליד אילת ,ושמעתי שירים , קראתי שוב את דמדומים , היה לי בסדר .
זה עדיף מלראות בנות קטנות בלבוש זנותי-לא-מחמיא-באופן-דוחה .
אוליי בעתיד אני יפגין נגד בנות קטנות שמתלבוש חשוף מידיי . זה יכול להיות רעיון טוב .
בכל מקרה , אני ממש רעבה ויש היום צום . זה מעצבן כל כך ! שונאת לפספס את ארוחת הבוקר . ואני לא רוצה לא לצום , כי אני בבית דתי . ולא נעים לאכול כשכולם גוועים ברעב .
אז אמרתי לבת דודה שלי אתמול שאם יהיה קוסקוס או פתיתים או אורז בחדר אוכל , אז אני יאכל . אם לא , אז לא . נראה לי שאני בכל מקרה אוכל , כי כבר עכשיו אני מרגישה את הרעב דוקר לי את הבטן .
הממ .. אוליי בפוסט הבא אני אכתוב סיפור . כן , סיפור זה טוב . אני הולכת לכתוב סיפור .
בהצלחה עם הצום אנשים !
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: