אז אתה בא לפה הרבה?

את הימים האחרונים של החופש אני מעבירה בלחץ.

אני לא יכולה להירדם בלילה, אני מתעוררת מוקדם מידי, ואני סופרת את הימים בצורה אובססיבית.

לא, אני לא מחכה ל 27 באוגוסט, אלא ליום שלפניו, שבו אני מגיעה ליום היערכות ופוגשת את הכיתה החדשה שלי..

אני כבר מחכה לפגוש שוב את החברות שלי והידידים שלי שעזבו יחד איתי לבית ספר אחר, להכיר ילדים חדשים, ולהיות בכיתה עם שם מגניב,

כמו ט'2 ולא ט'4...

אפילו את חולצת הבצפר אני כבר רוצה ללבוש..

התחלתי לספור את הימים אחורה כבר שבועיים לפני, וככל שהיום הזה מתקרב, אני רק נלחצת יותר ויותר...

אני רק מקווה שישבצו אותי עם שני החברים הכי טובים שלי, כי אני לא רוצה להיות לבד :<