קיץ, ארבע בצהריים, יום שבת. אלפי ישראלים פוקדים את החוף. הרוח נושבת, הגלים זזים (אין לי תיאור טוב יותר), מוכר הארטיק צועק "אאאאני הולך", השמש זורחת, וריח הים (והקרם) עולה באוויר. אתה פושט את בגדיך, כשאתה עטוף בבגד ים, בא להכנס למים ו...... אמאל'ה!!! מדוזה!!! אה, לא, רגע, זאת לא מדוזה, זאת שקית פלסטיק.. והנה עוד אחת, והנה גם דברים שחורים במים! איכס...
איך אפשר ככה? אני לא מבינה... אלפי ישראלים באים לים במטרה להנות, מכייפים, ואז משאירים אחריהם מזבלה. למה? אתם לא יכולים לזרוק את הזבל שלכם לפח? הרי יש מליון פחים בחוף הים! אתם חושבים שזה נעים לאנשים אחרים לשחות בזבל? אתם חושבים שזה נעים לדולפינים ולציפורי ים להיחנק מהחרא שלכם? ושלא לדבר על הזיהום שזה עושה, כל החומצות הרעילות שיוצאות משם מזהמות את הים. הייתם רוצים שילדיכם ייחלו במחלה סופנית בגלל זה?
אנשים הם דבר נוראי. לפעמים הייתי מעדיפה שנשאר אנשי מערות. ואז, לא ייגלו פלסטיק, לא ייגלו מתכות, ואז גם לא יהיה זיהום מהזבל, לא יהיו מלחמות וכלי נשק ופצצות אטום. הטבע היה נקי יותר, האוויר היה בריא יותר, ואנשים לא היו מבזבזים את החיים ואת הבריאות שלהם בשביל שטרות ירוקים וחפצים מיותרים. מצידי, גם אם לא הייתה לנו טכנולוגיה, זה היה בסדר. ככה לא היינו יושבים כל היום ומשמינים. וגם אם היינו הולכים ערומים זה היה בסדר. ממילא אני רוצה שיזוף מלא ואחיד...
בני האדם יקרים, אתם הורסים את כדור הארץ. בגללכם, הכוכב הקטן שלנו יימות בגיל צעיר יותר ממה שהוא אמור לחיות. תהנו מהמוות...