אז אתה בא לפה הרבה?

סוף סוף עשיתי את זה!!!!!!

אחרי שנה מעצבנת שבה ניסיתי להפטר מהכרס המגעילה שלי, 

לקחתי ת'צמי בידיים:

לפני כמה חודשים, חזרתי לעשות כפיפות בטן, והתחלתי לקזז בשטויות שאני אוכלת כל יום. 

לאט לאט, צמצמתי את ההיקפים שלי מ 70 ס"מ, ל 65. 

עד לא מזמן, זה היה השיא של הצימצום. אחרי המחזור, באמת שדיללתי יותר את כמות האוכל שאני מכניסה לפה

(כלומר לא הרעבה עצמית, אלא עד שביעות וזהו) והתחלתי להשקיע באופן כפייתי בתרגילים לחיטוב הבטן.

לאט לאט, יותר אנשים בבצפר התחילו להגיד לי שיש לי גוף יפה, וממש רזיתי (למרות שלא הרבה שמו לב שמשו השתנה)

והנה, היום, באופן משמעותי, ההיקף שלי ירד ל 60 ס"מ (ברוך השם!!!!!) !

למרות שאני ממש מרוצה מההישג, אני עדיין צריכה להוריד עוד איזה שניים שלושה סנטימטר.

מקווה לטוב D:

נמאס לי! אני לא יכולה להתאפק.

אני מרגישה כמו דוגמנית מורעבת שלא אוכלת מחשש לעלות את המשקל במיקרוגרם...

כפיפות הבטן המעייפות, המדידות הכפייתיות עם הסרט מדידה, והכי גרוע אני לא אוכלת הרבה...

אני לא יכולה יותר. אני מרגישה רע כשאני אוכלת חופן קטן של במבה או קוביית שוקולד, ואני כבר מפחדת לפתוח את המקרר.

גם בבוקר, כשהבטן רוצה לחדש את תהליך העיכול, והיא נראית לי הכי רזה שיש, אני מפחדת למלא אותה מחשש שהיא תיהרס...

למרות שיש לי שיפורים לא רעים והורדתי להיקף כמעט שטוח, אני מפחדת להרוס את זה..

היום נשבר לי- ומילאתי חצי כוס פלסטיק בבמבה...