בית חרושת לקטעים מטרידים

עולם אפור ומרובע עמד לנגד עיני, בעודי צועדת בשביל עקלקל. חושבת מחשבות עגולות וצבעוניות.

שביל ארוך ומייגע בו המון חורים. דרך אחת בה יש ללכת ללא מנוס. אבל אני היא ציפור חופשייה, בעלת מחשבות עגולות וצבעוניות. אני היא הציפור אשר רוצה לפנות לכיוון ההפוך. אינני רוצה עוד ללכת בשביל החצץ, ברצוני לפנות לנתיב חדש, נתיב מעודד יותר.

אבל אני רק ציפור בודדה ועצובה, ציפור שמפחדת. ציפור שבורת כנף. ציפור שלא יודעת כיצד ללכת ללא העדר.

אני היא רק ציפור חופשייה, כלואה.

לנצח.