אני בעיקר מתרכזת בללמוד את הטקסטים של שילה בעל פה..

אין משהו שאני באמת מחכה לו...

זה מדכא לקום בבוקר בלי שיש למה.

משעמם. כן.

אפילו רחוק אין חיים. הכל נשמע לי באותה מנגינה..

"בואי ניסע לת"א"

"בואי נצא לפאב בכינרת"

הנוף הזה, לא יודעת. משעמם לי מאד לחיות כאן.

גם לפוסט הזה אין משמעות, אין בו קפיצות. הכל רדוד.

"זהירות מים רדודים"

הלוואי ויכולתי לטבוע.

מחר סופ"ש..אולי נדבר עם _______. הרי צריך מישהי שתעיר אותי.

שאני בוכה אני מרגישה חיה.

שונאת את זה.