החיים השפיות ומה שבניהם

מה אתה באמת חושב עלי אבא?

אתה גאה בי? אתה חושב שיצאתי לדרך חדשה?

או שאני פשוט זורק את כל המוסכמויות שאתה ואמא לימדתם אותי.

אני יודע שהתפקיד שלך בבית זה המפרנס, ונכון שאני במלחמת כבוד תמידית איתך.

ונכון שאנחנו שונים כל כך. אבל צורפנו מאותו החומר בדיוק.

למה היית חייב לרדת על דעותי כשאני כל כך מכבד את דעותך

דווקא ביום שחבר שלי מת? הייתי קטן אז לידך?

הרגשת פתאום פחות מאויים ממני?כי לא, לא מתאים לך לרדת על חלשים עליך. זה לא אתה.

גם אני כשיהיו לי ילדים אני ארצה את הספייס שלי.

אבל מתי בכלל התעניינת? מתי הייתי באמת הבן שלך?

מתי חיבקת אותי לאחרונה?

נכון שעשיתי דברים רעים, והרבה.

אבל מה עם הטובים? שמחת כשהתחבאת מאחורי מצלמה במסיבת סיום שלי?

מה לגבי המסיבת סיום של המכינה??

תמיד שמחת בי כשהלכתי בדרך שלך. רק אז שלחת חיוך.

כולם אוהבים אותך ואתה מחייך לכולם. כולם חוץ ממני.

אתה באמת דואג לי כשאתה לא מביא לי את האוטו?

או שזו הדרך שלך להראות שאתה מעלי? שיש לך שליטה עלי.

ידעת שאני עישנתי סמים? היה איכפת לך?

אתה מתעצבן כשאני מביא חברים? שמהווים תחליף כ"כ טוב למשפחה הזאת ...

פעם שאלתי אותך אם אתה רוצה שאני אבוא לבית כנסת, מכבוד אליך,

אמרתי לי:"תבוא רק בשבילך."

ומאז אני לא מפסיק לחלום על הבית כנסת, וככל שעובר הזמן התהום רק גודלת.

מה היית עושה אם אמא לא הייתה שם לשים לך מילים בפה?

מה תעשו אחרי שתתגרשו? אני אפגוש אותך בכלל? או רק אצל הדסי,

הבת הקטנה והמושלמת שלך. שברגעים החשובים שחכת לדאוג לה,

למרות שאמרתי לך. והוספתי ואמרתי לך.

אתה פוחד לפעמים  ....  ?

אתה עוד אוהב את אמא?

אתה בכלל אוהב אותי? הכבשה השחורה? הבן הסורר? הבושה לשכנים??