המחשבה שעוד חודש וחצי הכל נגמר גורמת להכל להראות הרבה יותר טוב עכשיו.

אומנם עכשיו יש לי מלא מבחנים,מתכונות, עבודות, ימים מרוכזים ובגרויות אבל זהו.. זה ייגמר לתמיד בקרוב.

איכשהו הקשרים עם החברות נשמרים בלחץ המטורף הזה.

הכי חשוב זה שהקשר עם החבר רק הולך ומתחזק. הוא היחיד שמצליח להחזיק אותי בתקופה הזו,

הוא היחיד שאני מדברת איתו בטלפון מרצוני החופשי. סתם כי בא לי לשמוע אותו קצת.

זהו, עוד קצת ויהיה לי הרבה יותר זמן. הרבה הרבה יותר זמן.

קו הסיום כל כך קרוב.