אין לי דרך מספיק טובה לתאר חמישה שבועות אינטנסיביים כל כך בכמה מילים קצרות. העניין הוא... שאין לי כוח לתאר באמת את הכל.

אני רק יכולה להגיד שנפלתי במקום כל כך טוב.

עשיתי טירונות של חמישה שבועות בבט"ר ניצנים (כי הגיהנום בשיפוצים).

נפלתי בפלוגת מגן. כל כך שמחתי לשמוע את המפקדים מהפלוגות האחרות מדברים על הפלוגה שלי ומחייכים, ידעתי שנפלתי בפלוגה הכי טוב.

כל הסגל היה מדהים. מהמ"פ עד המ"כית שלי. 

זה היה המחזור הראשון של המפקדת האישית שלי ואיכשהו היא נתנה לכולנו תחושה שזה לפחות השני או השלישי שלה. 

היא הייתה כל כך מדהימה, היא תמיד ידעה לעודד ולעזור כשהיה צריך ותמיד להעיר ולצעוק כשעשינו בעיות. תמיד אבל תמיד היא החדירה בנו ביטחון שאנחנו יכולות ושגם אם קשה אנחנו נצליח.

כל כך קשה לי להגיד שזה נגמר. כל כך רציתי שזה ייגמר כבר אבל כשאני מסתכלת אחורה היה לי כל כך כיף. אני כבר לא מסתכלת על הקושי.

הכרתי בנות מדהימות שאני בטוחה שחלקן יהיו חברות שלי גם בעוד הרבה שנים.

חוויתי חוויות מטורפות שאני בחיים לא אשכח ואני יודעת שעל הדברים הרעים אני עוד אצחק בעתיד.

הייתה לי פשוט טירונות מדהימה. 

אפשר להגיד שנהנתי מכל רגע ולמדתי המון על עצמי ועל הסביבה.

עכשיו אני מוכנה לקורס!