לפני יומיים בייב ואני חגגנו שנה וחצי ביחד. ישבתי וחשבתי איך אפשר לסכם תקופה כזו מדהימה?

לי זה נראה כל כך הרבה ומצד שני בשבילו זה יחסית מעט.

זאת הייתה התקופה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים.

איכשהו איתו אני מרגישה הכי פתוחה ואמיתית שיש, איתו אני מרגישה הכי בטוחה.

הוא תמיד שם בשבילי ותמיד יהיה שם בשבילי. 

עם כל יום שעובר אני אוהבת אותו יותר ויותר, האהבה שלי אליו רק הולכת וגדלה.

הגעגועים אליו בגלל המרחק המטורף בינינו רק גורמים לי לאהוב אותו יותר.

כשהוא מחבק אותי ושם את הראש שלי על החזה שלו אני הבנאדם הכי מאושר בעולם.

אני שומעת את הדפיקות לב שלו ונרגעת.

בשנה וחצי האחרונות אני מרגישה שהוא החצי השני שלי, שבלעדיו אני לא יכולה.

הוא תמיד שם כדי לחזק ולתמוך.

הוא תמיד יודע לעצור אותי כשצריך, אם זה לעצור את הדיבור שלי או למנוע ממני לעשות משהו.

העצות שלו הן העצות הכי טובות שיש וגם אם אני לא תמיד מיישמת אותן,

אני תמיד זוכרת אותן ושומרת אותן לפעם הבאה שאני אצטרך אותן.

אהוב שלי,

שנה וחצי בשבילי זה המון ואני רק מקווה שהזמן הזה יגדל ויגדל.

אני מאחלת לנו שנמשיך לאהוב אחד את השנייה 

ושנלמד להכיר אחד את השנייה כל פעם עוד קצת.

אני אוהבת אותך הכי בעולם בייב שלי ♥

ככה זה כשהקורס מתחיל שבוע וחצי אחרי שהוא אמור להתחיל.

שבוע וחצי רגילה (;

האמת שהחופשה הזו באה לי בול בזמן.

הייתי צריכה את הזמן הזה כדי להתכונן לחתונה של אחי (בעוד חודש פחות יומיים ).

אז קניתי שמלה מהממת ונעליים אמא כבר קנתה לי.

מחר אני לוקחת את השמלה לתופרת שתתפור לי סוג של שרשרת עליה.

נשאר לי להצר את המדים ולעשות עוד כמה דברים קטנטנים.

היום בלילה בייב מגיע. עוד לילה עם בייב!!

הולך להיות סופ"ש מדהים. כמו תמיד בערך (:

לא יודעת למה אבל אני כבר לא מוצאת כוחות או רצון לעדכן בבלוג.

זה מעיק עליי משום מה.

אני בטוח אכתוב פה מידי פעם כשיהיה לי זמן ונושא לכתוב עליו.

עד אז... נראה לי שאני רק אבקר בקבועים שלי.

שבת שלום לכולם