אז אני סטודנטית, בת 22 ממרכז הארץ. אני אוהבת לקרוא, לראות טלויזיה ולמשוך את הזמן על ידי שוטטות רנדומאלית באינטרנט. אני כבר צופה שבשלושת התחומים הכה מרתקים האלה הבלוג שלי יעסוק ._.
השעות האהובות עלי ביום הן שעות בין הערביים. ולמה אני מציינת את הפרט הזה עכשיו? כי כשחיפשתי תמונת רקע לבלוג חשבתי לעצמי "מה אני רוצה לראות כל פעם שאני נכנסת לכאן?", ניסיתי לחשוב על משהו שיגרום לי קצת להתנתק מתלאות היומיום וקצת לשכוח את עצמי. ומה עושה את המשימה יותר טוב ממה שנמצא שם תמיד וישאר שם גם הרבה אחרינו? =) וזה כנראה יהיה שימוש נוסף שאני אעשה בבלוג שלי.
מעניין מה השעה האהובה על האדם אומרת עליו... אני אוהבת את שעות הערב בגלל שאז היום שלי נגמר. בשעות כאלה אני בדרך כלל נמצאת על האוטובוס בחזרה הבייתה, בוהה מעבר לשמשה בתחושת הקלה כי לא משנה מה קרה לי היום, הכל נגמר. ולמחר אני לא דואגת (או לפחות, מנסה לא לדאוג -.-") כי הוא כבר יגיע מספיק מהר (את זה איינשטיין אמר, לא אני =P).
ספיקינג אוף מחר ~מבט מהיר אל עבר השעון~, המחר הוא כבר היום! וזה חבל כי היום ברח לי נורא מהר, היו לי כל כך הרבה תכניות מהוללות לקידום והתפתחות הסטטוס האקדמאי שלי (זאת אומרת: להתחיל לפחות 3 עבודות, לקרוא לפחות 5 מאמרים, להתחיל ללמוד למועד ב' מציק במיוחד וכו'...) ומה עשיתי במקום זה? שקעתי באיזה ספר! (אמנם אני צריכה לקרוא אותו לאיזה קורס אז אפשר לומר שבעצם כן למדתי אבל יש לי כל כך הרבה דברים דחופים יותר לעשות >.<) ואיזה ספר זה היה אני אספר לכם בהמשך, כשאני אסיים לקרוא אותו so you better stick around!
~ולמה לעזאזל חשבתי שהבטחת תיאור עתידי של ספר יפתה בכלל מישהו לחזור לכאן? o.O~
anyway, בחזרה לנושא ה"זה הפסוט הראשון שלי!". התמונה בכותרת הבלוג היא מהסרט The Lovely Bones, כשאני אוהבת משהו מאוד קשה לי לתאר אותו או לדבר עליו באופן כללי כי שום תיאור לא נשמע לי מספק. אני יכולה להגיד שמדובר בסרט מדהים, קסום, עמוק או סתם יפה אבל כל אלה בעצם לא אומרים כלום. אז אני רק אגיד שאחרי שראיתי אותו ריחפתי במשך כמה ימים טובים מעל האדמה, מעל הכל... וכשמשהו סוחף אותי ככה, המשהו הזה שווה התייחסות. ומי בכלל מתייחס להמלצות של סרטים? >< אולי אני אכתוב מתישהו פוסט על הסרטים האהובים עלי בתקופה האחרונה, משהו מושקע שיקח לי שעתיים בערך לכתוב ואף אחד לא יקרא o.O
זה לא הבלוג הראשון שלי, היה לי בלוג נוסף בגיל 17 בערך והבלוג ההוא שיחק תפקיד חשוב בחיים שלי (כן כן, בחיים האמיתיים שלי, לא רק הוירטואליים), עד עכשיו לא ברור לי אם לטובה או לרעה. אולי אני אספר על זה בהמשך ואולי לא =P ~ניסיון נוסף ליצור ציפייה לתכנים עתידיים!~ בכל אופן, הכתיבה הזאת לאלפי קוראים אנונימיים פוטנציאליים הייתה חסרה לי אז החלטתי לחזור לכתוב ויש לי תחושה טובה בנוגע לזה :)
אז נתראה מחר, או מחרותיים, או עוד שבוע או לעולם לא מוהאהאהא! >:} סתם, בטח מחר :)
ליל"ט
כינוי:
לא יפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
