trainspotting

היי

אז...

החיים לאט לאט הולכים להם, והנה אני איפה שבמשך כמה שנים רציתי להיות.

אין לי מושג למה כל כך נתפסתי על יפן, אבל מגיל צעיר אהבתי את כל מה שקשור ליפן...

כנראה יש דברים שלא אתה בוחר אלא הדברים בוחרים אותך. 

המקום שאני נמצאת בו היה לי במשך הרבה זמן למטאפורה לחיים מאושרים.

חשבתי שברגע שאני אגיע לכאן, הכל יהיה לי פתאום ברור ואחרי זה הכל ייפתר ואני אחיה fulfilled life. 

רציתי לא להרגיש שהכל מובן מאליו, לחיות במקום שונה לגמרי ולהיות אמיצה ופשוט לעשות את מה שאני רוצה לעשות...

בשבועיים האחרונים יש ימים שאני קמה בבוקר ואני חושבת לעצמי במידה של גאווה "פאק, אני קמה בבוקר ואני אשכרה עושה את מה שאני הכי רוצה לעשות".

אבל מה אני אמורה לעשות עכשיו אחרי שהגשמתי חלום וזה לא גורם לי לאושר אמיתי?

כשאני מסתכלת על התמונה הגדולה, הכל מרגיש לי... רגיל.

אולי בעצם אין תמונה גדולה ואין כזה דבר אושר...

כי אם יש אושר בעולם, אני לא יודעת מה הוא - הרי הייתי אמורה להיות מאושרת עכשיו.

עד לפעם הבאה,

fullmetal heart החולה והמצוננת