התחלתי לכתוב בבלוג הזה בחודש מרץ 2012, באמצע כיתה י"ב.
חשבתי בהתחלה שזה לא יהיה משהו שאני אתחזק יותר מדי. סתם פתחתי בלוג משעמום. אני מאוד אוהבת לכתוב, אבל אף פעם לא ראיתי את עצמי כ"כותבת בלוג".
ישרא בלוג בשבילי הוא מקום שאני יכולה לכתוב בו את המחשבות שלי, להישאר אנונימית ובכל זאת להרגיש שמישהו קורא אותי, גם אם הקהילה הזו קטנה. וזה היופי בישרא בלוג. זה לא יהיה ככה במקומות אחרים.
אני גאה בעובדה שהייתי חלק, קטן ככל שיהיה, בקהילה הזו. זה היה הבית שמבקרים בו כשמרגישים לא טוב, ותמיד איכשהו יצאתי מעודדת.
בנימה אישית, אני מאמינה בסימנים.
לפעמים כשמשהו קורה לי אני מנסה להבין מה אני צריכה לקחת מזה. סוג של אמונה תפלה.
תקופה באמת הסתיימה לה. החודש אני אחזור ליפן אחרי כמעט חודשיים. זה לא נשמע הרבה, אני יודעת, אבל... זה מרגיש כמו נצח.
התקופה של הבלוג הזה הייתה תקופה קצת מסריחה מבחינתי, בעיקר תקופת הצבא, אבל זו התקופה שהתבגרתי בה... הכל הכל הכל הכל הכל נמצא כאן. לפעמים נראה לי שהקושי בתקופה הזו הוא מה שהפריח את הבלוג.
אולי זה סימן לזה שהתקופה הזו הסתיימה ביחד עם החזרה מהטיול ביפן. אני צריכה מטרות חדשות.
אני לא מבינה איך מישהו לקח החלטה לסגור את המקום הזה.
זה באמת חלק לא מבוטל מההיסטוריה הישראלית הדיגיטלית.
יש פה כל כך הרבה אנשים שעומדים להימחק. אנשים וירטואליים שמאחוריהם עומדים אנשים אמיתיים... פשוט יימחקו.
ובמעבר חד, אני צריכה לגבות את הבלוג. כנראה שיש לי עד ה31.12 לגבות, אבל זה עדיין ממש (!) בהתראה קצרה.
אבל עזבו גיבוי, מה יהיה בעתיד?
איפה אתם עומדים לכתוב? באיזה אתר?
זה לא הולך להיות אותו דבר. אני לא רואה איך למשל wordpress (שאף פעם לא ניסיתי או ממש נכנסתי אליו למען האמת) יחליף את הקהילתיות של ישרא...
ממש עצוב לי. כל האנשים שיצא לי לקרוא את הבלוגים שלהם... כולם יימחקו.
תודה לכל מי שהגיב לי לפוסטים הקודמים ולא יצא לי להגיב אליהם. אני מעריכה כל תגובה ותגובה ומצטערת שלא יצא לי להגיב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
fullmetalheart