היי.
לפני עשרה ימים חזרתי מיפן.
לנסוע ליפן היה אחד החלומות הגדולים שלי, או למעשה החלום היחיד שהיה לי.
אני לא מאמינה שאני אחרי כל המסע הזה, שאפילו לא היה ארוך כל כך... אבל אני אחריו.
אין לי מושג, שמץ של מושג, מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי.
הלוואי שידעתי. הבן של חברה של אמא שלי ידע מגיל 5 שהוא רוצה להיות ארכיטקט, והנה הוא לומד ארכיטקטורה.
זה אפילו לא נשמע כזה מגניב, אבל זה מה שהוא רוצה לעשות. כמה קל זה יכול היה להיות...
והנה אני, סטודנטית שנה ג' למדעי המחשב. סתם מקצוע של ברירת מחדל מבחינתי כרגע.
שולחת קו"ח למפלצות תאגידיות כמו פייסבוק.
אצטרך לשקר שאני מאמינה שהם בונים עתיד טוב יותר.
ארכוש ניסיון וידע עד שאוכל לבנות משהו שבאמת יעשה עתיד טוב יותר, אני מקווה.
אולי אהיה האישה הראשונה שתבנה חברה מפלצתית ומצליחה. זו כנראה המטרה הבאה שלי האמת...
זה לא משהו שאני יודעת שאני רוצה לעשות, אבל זה הדבר הכי קרוב למשהו שאני באמת רוצה לעשות.
וזאת התחלה...
אני לא יודעת אם עוד חצי שעה ישרא ייסגר.
לצערי זה אומר שפרק אחד של החיים שלי נסגר ביחד איתו.
אני אסירת תודה שיצא לי להכיר את האתר הזה, דבר שהוא לא כל כך טריוויאלי לנוכח העובדה שתור הזהב שלו היה הרבה לפני שפתחתי את הבלוג.
אני רוצה לומר תודה גם לכם, שקראתם אותי והקשבתם לי כשאף אחד אחר לא.
היה כיף.
היה כיף גדול.
מאוד רוצה להאמין שאם ישרא בלוג לא היה נסגר, היו כתובים פה פוסטים שמחים על הילדים שלי ועל האהבה שלי ועל חיים מאושרים בעתיד.
מקווה שתוכלו לדמיין את זה ביחד איתי. הבלוג הזה סגור וגם איתו הסיכוי שזה יהיה כתוב פה, אבל תקוו בשבילי שזה באמת יקרה...
אני מאוד מקווה.
And when they let you down
You'll get up off the ground
'Cause
morning rolls around
And it's another day of sun
כאן נפרדות דרכינו (בישראבלוג לפחות),
תודה רבה על הכל חברים,
fullmetal heart
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
fullmetalheart