dissonance

יש לי חברה.

כבר תשעה וחצי חודשים, למעשה.

עד עכשיו חשבתי שאני אוהב אותה, ולפי הגדרתי אני באמת אהבתי אותה.

ההגדרה שלי לאהבה היא הרגש החזק ביותר שהרגשתי עד כה למישהי.

כלומר, גם אם זה לא הרגש החזק ביותר שאוכל לחוות, אני לא יכול לדעת את זה כי אין לי אינדקציה לזה, אין לי איך להבין את זה.

בגלל זה אני כל כך אוהב את המקרים האלה בהם אני מגלה התעלות נוספת ומבין שהתקדמתי עוד שלב בדרך לאהבת אמת.

עכשיו, יכול להיות שזה נורא פלצני או סנטימנטלי או ילדותי מצידי.

אבל אני באמת ובתמים מאמין שהרגש הזה קיים בהגדרתו הפלצנית.

ובארבעת הימים האחרונים קיבלתי שוק כזה.

הבנתי עד כמה אני אוהב אותה.

כמה היא חשוב לי.

כמה אני קשור בה והיא קשורה בי.

אורי