לקום בחמש בבוקר בקור מטורף לקפה עם המאבטחת.
לפרק בחמש וחצי אוהל בקור של אפס מעלות.
להעמיס ציוד ולצאת לדרך בשש וחצי.
ללכת בקור מקפיא ברוח קרה עם חולצה קצרה+חולצה תרמית מסכנה לכל אורך המסלול.
ללכת עם האישה שאתה אוהב כל היום.
ללכת עם חברים כל היום.
ללכת בנופים הכי יפים בעולם לטעמי. לא גדולים מידי ולא מרשימים מידי אבל ביתיים ומדהימים.
לשכב בדשא טבעי על המירון עם הכובע על הפנים ולהרגיש את הרוח הקרירה בכל הגוף.
לקום מהשכיבה ולקלוט את כל הגליל העליון נפרש מולך ואת החרמון צופה עליו מלמעלה עם עטרת שלג צחורה.
לחזור לאוטובוס, להתכרבל עם אהובתך ולהירדם.
להגיע הביתה, להוריד ציוד למחסן והביתה.
איך טיול אחד קטן ומסכן מסוגל להפוך את הסופשבוע לזריקת מרץ מרוכזת וטהורה.