תמיד כשיש לי איזשהם סידורים בבוקר שלא דורשים לצאת מהרכב אני נכנסת לאוטו בבוקסר וטישרט, מינוס החזיה.

אבל תמיד עוברת לי בראש המחשבה 'מה אם אעבור תאונה נוראית וכשיבואו לחלץ אותי מהרכב הבוער, המעוך, ימצאו אותי מרוחה על ההגה בבוקסר וטישרט, מינוס החזיה, ויותר שיערות ברגליים משמותר להסתובב איתם בציבור?'

ואז אני נוסעת לאט יותר, שומרת יותר, נזהרת יותר. כאילו הסיבה היחידה לא למות בתאונה נוראית היא הבוקסר והטישרט. אם אני לבושה יפה אז זה בעצם בסדר. מה שאומר שכנראה בדרך לחתונות אני צריכה לנהוג על 200 קמ"ש בעיניים עצומות.