שפוך לבך על הדפים

ממרום שנותיי, אין לי אלא להגיע למסקנה, שאני לא מחזיק כיום, אף לו בקשר חברתי אחד משמעותי.

דווקא יש לי המון חברים ומכרים, המון פנים שמחות לפגוש באופן אקראי, או מכוון, לשתף בחוויות, באופן חופשי.

אבל שום דבר סדור, מבוסס, כרוך בשלשלאות, או בברית דמים.

די מוזר לי כל העניין, ולא יותר מדי נעים.

מצד שני, אין לכחד, כי אני מופנם ובררן, עסוק בכלל ועסוק בעצמי, ויכולתי כנראה גם אחרת.

מצד שלישי, אף שיכולתי אחרת, וכנראה אף רציתי, במידה מסוימת, זה לא קרה.

יש לזה הרבה הסברים, חלופיים ומצטברים. מסוג הדברים, שאני נוהג לחשוב שבעתיד, אלבן עם פסיכולוג.

בינתיים אני נותר תוהה, והזמן חולף.