אני יודעת,בן הזוג ה"מושלם" הוא גם יופי וגם אופי.אצלי בן הזוג המושלם הוא שניהם בדרך קצת אחרת.היופי שאני רואה אנשים אחרים יגדירו ככיעור.קל להסתכל על יופי חיצוני של אדם,רושם ראשוני נוצר ב10 שניות שמסתכלים על אדם.אני מודעת לזה,בתור אחת שמקבלת הרבה ממחמאות על המראה שלה,ועדיין,אני חושבת שאדם הוא יותר מעיניים יפות וגוף שרירי.אדם יכול להיות הכי יפה בעולם,בזכות הפנימיות שלו שמקרינה כלפי חוץ.
מה תגידו על בחור בלונדיני,שזוף,עיניים כחולות/ירוקות/חומות (תבחרו את הצבע האהוב עליכם) שלא מחייך וכל היום מתעצבן וכועס? אני חושבת שחיוך על אדם הופך אותו למי שהוא ומשקף את הרגשות האמיתיים שלו,וכן,אפשר לדעת מתי חיוך הוא מזוייף.אני מתאהבת בגברים בזכות חיוך שלהם,בין אם הוא בעיניים שלהם,מה שמתבטא בניצוץ,ובין עם בשפתיים שחושף שיניים.
אני לא יודעת איך להסביר את זה,אבל הבחורים שהתאהבתי בהם היו מדהימים בעיניי,מבחינה חיצונית ופנימית אבל החברות והאנשים מסביבי,אמרו לי שהם מכוערים.אז מה? מבחינתי אדם יפה מבפנים הוא יפה מבחוץ,וגם אם הוא לא יפה מבחוץ,מי אמר שהיופי הפנימי הוא לא העיקר? לא אשקר שהיו בחורים יפהפיים שכבשו אותי,ולבבות של רבות אחרות,אבל התאהבתי בהם בגלל האופי,אם הם היו שחצנים,וויתרתי.
היופי הוא לא העיקר,העיקר הוא האדם,ולא המעטפת,הבגדים,התסרוקת או האיפור.יש לי פטיש,אבל לכל בחורה יש.קל מאוד לענות על ה"דרישות שלי",אופי טוב,ושיכבד אותי ואת הדעות שלי,שיאהב אותי כמו שאני ולא ינסה לשנות אותי.כסף הוא הדבר האחרון שאני מתסתכלת עליו,כי עושר הוא לא תמיד אושר.אני רק צריכה מישהו שיהיה אדם טוב,איפה מוצאים אחד כזה?