אני יודעת שאתה לא יודע מה אתה מרגיש,הרגש שלך יצא לחופשה,והמוח לקח את מקומו.אתה לא אותו אדם שאהבתי,ולפעמים אני תוהה איך זה קרה,אבל לפעמים אני לוקחת הפסקה,עמוק,שונאת ואוהבת שוב.לא יודעת אם מגיע לך,אבל אני תמיד אוהב אותך.אתה עושה הכל כדי שאקנא,ואני שותקת,ממאנת להגיב,אבל הראש חושב וחולם,ואוהב.

הלב שלי פועם,כל פעם שפניך מתקרבות לשלי,אני יודעת שזה לא בסדר,אתה זה שברח,פחדת שאני אכאיב לך,אבל הלב,יש לו "רגשות" משלו.כשחזרת לחיי הוא פעם בחוזקה,והגוף רעד,מיום קיץ חם,היום הפך לקר וצונן,כמו המבטים של עיניי הכחולות שהפכו אפורות וריקות מברק.קשה לי איתך,אבל אתה רודף אחריי,בלילות,בבקרים,כשאתה פה,ושאתה ממריא על כנפי מטוס.

אתה משחק בי,משחק של אוהב-לא אוהב,ואני נשארת נאמנה לליבי שלי,למרות שגברים חדשים נכנסו אליו,אתה שם,קבוע,כמו אל יווני,שחייו לא נגמרים לעולם.אתה תוהה בקול למולי,אם אתה מוכן לוותר על הבטוח,ולחזור אליי,פוגע בי,נועץ בי להבים.ועדיין הלב,לא מוכן לוותר,ונאחז בך כמו בחבל הצלה.

אהבתי,אוהב ואוהב,גם אם הראש ממאן להרגיש כך,תמיד תהיה אהבתי הראשונה.