אתה שונה מכל הבחורים שהכרתי.ביישן,חסר ביטחון,אתה לא מבין עד כמה אתה מדהים.אתה לא יודע שאתמול נשארתי ערה בגללך עד שאור הבוקר הציץ מבעד לווילונות השקופים.אתה לא יודע שאני נשארת ערה עד השעות הקטנות של הלילה,כשיש בית ספר יום אחרי,כדי להכיר יותר את האדם המדהים הזה,שהתאהבתי בו ממבט ראשון,מהשנייה הראשונה שפתחת את הפה.וכן הרגשתי בורה,כי לא ידעתי שירים של הביטלס יותר מדי טוב,אבל החיוך שלך כבש אותי.
לפני כמה חודשים,הבנתי כמה מזל יש לי,שאני מכירה אותך,שנכנסת לחיי.שאלת אותי אם הייתי הולכת איתך לנשף החורף,אם הייתי גרה בחו"ל,כי אתה חושב שאין בת זוג יותר מתאימה ממני.המילים ריצדו על המסך בצ'אט,הייתי קצת בהלם,ואם הייתי שומעת את המילים האלה ועומדת למולך הייתי מתחילה לגמגם,אבל הסומק פשוט צף וכיסה את פניי.בחיוך,כתבתי שחבל שאני לא שם,אבל כן.
אני לא אכחיש,יש בחורים אחרים בחיי,כי כן,קצת קשה כשאתה שם ואני פה.אבל כל פעם מחדש אתה מוכיח לי,שבחורים כמוך,אין.מעטים הבחורים שגורמים לי להסמיק ממחמאה.אתה מצליח כל פעם מחדש.דרך מילה כתובה,או שיר שאני מוצאת על מסך הפייסבוק ועושה לי את היום,או מחמאה על תמונת הפרופיל,שגורמת לי להבין כמה אני חשובה למישהו.
אין הרבה כמוך,אתה פשוט מדהים.באמת שאתה יודע איך לגרום למישהי לאהוב את עצמה כמו שהיא,כל פעם מחדש,אני נשאבת לעולם שלך,נהנית מהניתוק מהעולם,שכמה שעות איתך מספקות לי.כשאני מדברת איתך,כלום לא חשוב,חוץ מלנצל את השעות האלו איתך.אני כל כך שמחה,שלמרות כל הזמן שעבר,והמרחק הלא הגיוני,אתה עדיין חלק בלתי נפרד ממני.אני כל כך שמחה על אותו יום שהכרתי אותך.