לפעמים אנחנו מקובעים כל כך בתכנון של איך שארית חיינו הולכת להיראות,במקום לחיות את הרגע.תוך כדי העיסוק בכך שחיינו יהיה מושלמים,אנחנו מפספסים את החוויה של לחיות אותם במלואם,עם טעויות,ועם רגעים קטנים לא מתכוננים של אושר.את כל חיי ביליתי ככה,בניסיון לתכנן כל רגע ודקה,עד תום,במקום לנסות לתת לחיים להוביל אותי.לא ציפיתי שכל התכנונים האלו יובילו לכעס גדול,ותחושת כישלון.בזמן האחרון חווייתית התפכחות.
יש לחיות את החיים עד תום,לתת להם לסחוף אותך.
לנשק את האדם שאוהבים על השפתיים בלי שיצפה לכך,לתת חיבוק אוהב לחברה הכי טובה,לומר לאדם משמעותי "אני אוהב אותך",לנסוע מבלי לדעת למה ולאן,לחייך כי טוב לך,בלי לתכנן את זה.
ספונטניות,פשוט לחיות את הרגע ולעשות כל בשיכולתך לנצל כמה שיותר רגעים של חופש,אהבה,ואושר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: