| 8/2010
נמאס
נמאס לי כבר להרגיש כמובנת מאליו, שאני חייבת לה טובה רק כי אני אחותה.
בתכלס, הכל בגלל קיורטוש המסריח, שהוא אשכרה מסריח כי בכל החדר שלה יש את הריח שלו.וזה מסריח.
מה כבר עשיתי? באמת מגיע לי יחס כזה? אני באמת צריכה להתייחס אליה ככה?
אני לא אומרת שאני טלית שכולה תכלת, שיהיה ברור. אבל היא עברה את הגבול.
ועוד על מה אנחנו רבות? על כלום ונמאס לי כבר מזה.
אני אוהבת אותה כ"כ, היא החיים שלי, הסיבה שאני ממשיכה לחיות ולא קופצת מאיזה חלון רנדומלי.היא, ואמא שלי.
(לא שהייתי קופצת, בתכלס אין לי אומץ)
נכון שהיא עייפה וצריכה לישון. אבל היא יכולה לשים רגע את הכלים במדיח, את הכלים שהיא ורק היא אכלה בהם,לא? וגם ככה המחאה שלי לא משנה, הרי ברור שכאב בטן משונה תקף אותה, וכל מה שהיא עשתה זה לשים את הצלחת בכיור.
וברור הרי שאני אסדר הכל בסופו של דבר.חבל על הציפייה.
וכמה פאקינג פעמים היינו צריכות לקפל כביסה, אבל בסוף אני היחידה שנשארת בלי עזרה, כי היא צריכה ללכת לעבוד?
ונכון שיש לך 5 דקות, אהובה שלי, אבל אני רוצה לישון, ואין לי זמן להכין עוד סנדוויץ', לכן את לא יכולה לאכול את מה שהכנתי לעצמי למחר, את מבינה? יש גרנולה, יש חלב, מיליון דברים אחרים לאכול בחמש דקות. ולבקש ממני אחרי זה לשלם על הקיורטוש שאת מביאה לי למחר רק בגלל שלא הבאתי לך את הסנדוויץ' ו"עשיתי לך טובה" כמו שאמרת, זה מעשה שפל ונבזי וברמה ירודה במיוחד, ככה אני חושבת, אז אל תתפלאי שאני כועסת כ"כ. ואני בכלל לא הייתי מבקשת אם המצב היה הפוך
ועכשיו במקום לישון אני כותבת פוסט כדי לשחרר את הקיטור, אין מצב שאני נרדמת ככה.
אחותי, אני אוהבת אותך מאוד. יותר ממה שאני מרשה לעצמי להראות, אחרת זה היה מטריד. היית לי עזר בזמנים קשים כמו שאני תמיד פה בשבילך, אני מקווה שאת יודעת את זה. אני לא רוצה לריב איתך, אפילו לא קצת, לא אחרי כל מה שעברנו, אחרי אבא,ובר. חוויות קשות נוטות לחבר בין אנשים באופן אירוני שכזה.
תאמת? קשה לי. קשה לי שאת כמעט לא בבית אף פעם, קשה לי שגדלת. אני יודעת שזה אנוכי במיוחד אבל אי אפשר לשלוט על הרגשות שלך. את הדיבורים שלנו אנחנו עושות רק כשאת חוזרת הביתה לאכול משו,וגם אז- אני לא יכולה לחפור לך כמו שאני אוהבת כי את מתחילה לרטון.
אני מודעת לעובדה שזוהי תקופה קשה מאוד בשבילך, ואולי את אפילו מצפה ממני לטובות. אבל תמיד אפשר לעשות דברים בעצמך את יודעת, הזמן לא עובר כל כך מהר כמו שאת חושבת. תנסי להבין את זה, לעשות בעצמך.
אני תמיד פה בשביל לעזור, אבל לא בשביל דברים שאת "מנצלת" אותי רק בשביל הנוחות שלך ושלך בלבד. אני מקווה שתביני אם אי פעם תקראי את הפוסט הזה.
עכשיו הלכת לקיוטוש, יימח שמו.
אהבת אוהבת אוהבת אותך, עד סוף העולם ובחזרה וככה עוד מיליארדי פעמים. שתהיה לך משמרת לילה מוצלחת.
ירדן.
(מחר שוב בקן, בואו נקווה שלא שמונה שעות שוב, יש לי דברים לעשות אבל באים קומונרים חדשים, אז למי אכפת.)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
