רגע, מה?

שלום

קראתי את הפוסט שלו, ונהיה לי עצוב.

לא כי אני בסניף הזה של צמרת, בחיים שלי לא הייתי בצמרת, אבל אני מכירה את התנועה הזו בגלל חברה של אחותי. אחותי מצאה שם את החבר הראשון שלה, והחברה ההיא אמרה כמה שהמקום הזה מדהים. זה היה מזמן, ווזה גם לא ממש משנה.

מה שכן, אני בתנועת הנוער העובד והלומד, וכל מה שהוא כותב שם על להיות חופשי להיות מי שאתה, האושר, האנשים שאתה מכיר, והפעולות שמרגישים כאילו הן קרובות לשלמות...זה משהו שאני מכירה מקרוב, משהו שכשקראתי אותו חשבתי לעצמי:" איזה כיף לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה. זה כאילו שהוא נכנס לי למוח וכתב בדיוק את מה שאני מרגישה".

אני לא יודעת מה הייתי עושה אם כל זה היה נגמר. איך היו נראים החיים שלי. ואני בטוחה שיש אנשים שמרגישים ככה גם אצלי בקן וגם אנשים בסניף ההוא של צמרת.

כל מה שאני יכולה להגיד לו, זה להחזיק מעמד. לחנך את החניכים שמסביבו כדי שיהיה המשך. אסור שזה ייגמר.

אם לא היו תנועות נוער, אני בטוחה שה"נוער של היום" היה נראה הרבה יותר גרוע. תנועת הנוער שאני נמצאת בה הוכיחה לי שהביטוי "הנוער של היום", שבד"כ כלל בא במשפט שלילי,לא נכון. כי לנוער של היום אכפת. הנוער של היום מעורב, הוא יודע יותר כי יש לו את הכלים לדעת יותר.

צמרת וכל תנועת נוער אחרת היא מקום להיות, ללמוד דברים שבית הספר לא נותן.

אין לכם מושג כמה פעמים אני שומעת את המשפט:" תנועות נוער לא מעניינות אותי", "אני לא אוהב תנועות נוער" "הנוע"ל? איכס, מה את עושה שם?"

ואין לי זמן להסביר כי היום הכל צריך להיות במיידיות, אין דבר כזה "לחפור". לחפור זה רע, וחבל.

אין סבלנות.

אתה צודק, לא מעריכים מספיק תנועות נוער.

לא מבינים את האושר שזה גורם בערך לכל מי ששם. לא מבינים עד כמה זה חשוב להיות מעורבים במה שקורה במקום בו אתה חי, אדישות זה לא טוב.

בואו נקווה שתנועות הנוער יהיו מוערכות מספיק בעתיד, לפני שמאוחר מידי.

כן! גם אתה וגם את, שקוראים פה עכשיו, אתם חייבים להבין כמה זה חשוב! כמה זה נפלא.

איך אומרים? עלו והגשימו.

והלוואי שזה יקרה מהר.

ירדן.