בדרך כלל אני עושה סיכום שנה, אבל הפעם לא מתחשק לי. בקצרה:
פרדה.זיכרונות.הוריקן.מלחמה.אולימפיאדה.הוואי.קליפורניה.משפחה.
אף אחד לא מת אצלי. הרבה מתו. אפוקליפסה בדצמבר זה בולשיט.
נקסט.
2013
נכנסת
בהיסוס כמו ילדה קטנה לכיתה חדשה, לא בטוחה איך להתנהג. מקווה שיקבלו,
שיאהבו, שלא יהיו בה דברים רעים מידי. והנה עולה השמש, ויום מתחיל, ואנשים
הפסיקו להתנשק ולהרבה יש הנגאובר, והנה מתחילה שגרה, והכל כרגיל.
ואולי השנה אעמוד במטרות שהצבתי לעצמי.
פניו של אבי מביטות בי בעידוד. זו תמונה מאוד יפה שלו.
אני רוצה להשתפר. בשירה, בנגינה, במתמטיקה. בתור מדריכה ובתור חברה.
אהבה. זה גם חסר לי.
"אני חייב להוציא אותך מהיישוב הזה"- חבר של אמא
זה
מצחיק, כי אני לא אוהבת בלוגים שכתובים בשורות קצרות, זה מעצבן לקרוא
ומרגיש יומרני, והנה אני עושה את זה. נו מילא. זה בגלל שאין לי נושא מסוים
בראש לכתוב עליו. ובגלל שאין לי נושא מסוים לכתוב עליו, הפוסט הזה לא יגיע
רחוק. אנשים אוהבים פוסטים עם נושא ברור. זה נוח. לעקוב אחרי קו מחשבה של
בן אדם אחר זה מעייף, ואין באמת מה להגיד על זה. להנהן לעצמך אולי, אבל לא
יותר מזה.
בחיי, תכננתי פוסט אופטימי.
חזרה לעניין:
יש
לי תחושה ש- 2013 לא תהיה מיוחדת, אבל אני מאוד רוצה שכן. אני חייבת
שינוי, ואולי הדף הריק הזה יעשה משהו. השכל, מחולק לשני חלקים. אחד
רציונלי, שיודע ששום דבר מיוחד לא הולך לקרות. והשני, זה בפנטזיות שכל
יציאה לרחוב היא הזדמנות, שמשהו יקרה, שלפתע הכל ישתנה ואני אהיה אדם אחר.
ובעצם, אני חושבת, הדבר שכולם מייחלים לו בשנה הזאת, ובשנה הבאה וכל השנים אחריה, הוא דבר אחד:
בבקשה, בבקשה, אני מתחננת.
תאהבו אותי. תיהיו איתי. תרגישו בנוח לידי. שאם אני לא נמצאת, שתרגישו בחסרוני. אלוהים, פשוט תאהבו ואותי ותתנו לי להרגיש נאהבת.
ואני
לא מאמינה שכתבתי את זה כרגע, כי משום מה זה גורם לי סלידה, האמת הזאת.
אני משקרת לעצמי, תמיד אומרת לעצמי שאני לא צריכה את האהבה של הסביבה, אולי
רק את האהבה של אמא ואחותי. אבל זה לא נכון, כי אם זה היה נכון לא הייתי
שמה על מה שכוווולם חושבים. וכמה שאני מנסה לא להראות את זה, כן אכפת לי.
זה לא שאני חושבת שאני מיוחדת, אני בטוחה שכולם ככה, כי ככה זה. ("תאהבו
אותי", זוכרים?) כלומר, כולנו שמים על מה שאחרים והחברה חושבת כי לכולנו,
או לפחות לרובנו, יש צורך אדיר להיות נאהבים ומקובלים.
ולכן, אני מאחלת לכולנו לשנה החדשה:
שנהיה אהובים. ויותר מזה, שנדע לזהות שאנחנו אהובים, שנסתפק באהבה שאנחנו מקבלים, ושנדע לתת אהבה בחזרה.
אז, בקיצור:
TO DO LIST, 2013:
1. להתחבר עם עוד 4 אנשים
2. להיות יותר בקן
3. להשיג לפחות סופי 85 במתמטיקה
4. להשתפר כמדריכה
5. לעמוד על שלי
6.ללכת זקוף
7. לרדת במשקל
8. למצוא חבר. או לפחות לחפש חזק.
9.למצוא להקה חדשה ולהתמכר אליה
10. למצוא מישהו לנשק בערב השנה החדשה 2014.
שתהיה לנו שנה טובה, מלאת אהבה, צחוק ואנשים טובים.
דֶני.
(אחת התמונות האהובות עליי. אם אפשר להגיד את זה על תמונה של עצמך)
מאי, 2012
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
