רגע, מה?

sometimes, i just want to be this stupid teenager, who couldnt care less about school and the future. Sometimes i just want to laugh for no reason. Gossip all day with my friends about those boys we like but we can never have. I want to walk the streets naive and fearless, like the whole fucking world is at my reach. wait a second, my super hot boyfriend who adores me just called...Can i just call you back in a minute?

I want to have people in my house, sometimes i just dont want to be alone. and who the hell gives a shit, you know?

i want to go shopping. And do something crazy and stupid. i want to go to school and i want everyone to look at me and say how lucky i am. i want my parents to care, care how much money i need for that super cute t shirt i want to buy.

אז אחרי כמה דקות אני נזכרת שהבנאדם הזה? שלפעמים אני רוצה להיות? אז לא, זה לעולם לא יהיה אני. כי אני שונאת שופינג. באמת, אני אוהבת בגדים אבל לחפש ולמדוד לבלות בתא מדידה.. יאק. אני אוהבת חנויות ספרים ודיסקים, לא אכפת לי לבלות שם שעות, באמת. אני מעדיפה מישהו שיהיה שווה לי באינטילגנציה ואפילו יותר, מישהו שאפשר לדבר איתו. באמת, אין שום סיבה שתחשבו שאני ברת מזל. ונכון, אני באמת חייבת אנשים בבית שלי מידי פעם אבל השקט הזה, מעצב אישיות. זה להיות לבד עם המחשבות שלך ואין חשוב מזה. באמת שאני עושה מספיק מעשים פזיזים בחיים שלי, אין לי שום צורך נפשי בעוד דרמות.

ברור, יש עוד כל כך הרבה מה לעשות כדי להפוך את עצמי לבן אדם טוב יותרוחשוב מזה- מאושר יותר. אבל באמת, אני מתחילה.

see ya, bitchessss!

לילה טוב,

ירדן.

והיום, בפינת "דברים ש.."

דברים שלא צריכים לקרות באמצע השבוע:

לעשות מרתון של סדרת טלוויזיה

ללכת לישון אחרי אחת בלילה

(אופס.)