רגע, מה?

יש דברים שקשה לכסות עליהם. אני מכריחה את עצמי לדבר חזק יותר וזה עובד. אבל לפעמים, אני פשוט לא.

נניח, אני איטית. לא במחשבה או משהו כזה אבל אני מין קלאמזי חסרת תקנה, ואני אעשה משימה שיש לי הכי טוב שאני יכולה אבל ייקח לי זמן. אני לא טובה בלעבוד מהר בכלל. 

זה לא שאני לא טובה, אני די טובה. אבל לפעמים אני והסביבה לא בדיוק מתחברות בסמביוזה מושלמת כזאת שכל דבר ברור לידיים שלי בלי שאני אצטרך להוציא פקודה מהמוח שלי בכלל. וזה עניין, כי אנחנו חיים בעולם כזה שמהירות לפעמים עדיפה על איכות ולפעמים אני מרגישה כאילו בטוח רוב בני האדם בעולם הזה יותר טובם ממני בדבר × מסוים. 

זה עניין של עבודה עצמית ארוכת שנים, אבל להיות מעופפת זה סוג של מי שאני. 

אין לזה פואנטה, לטקסט הזה. סתם משהו ששמתי לב אליו ורציתי לתת לו מילים.