Where images and words are running deep..

אני לא בבית, גם לא בחג, אבל אין באמת הבדל. הבית הוא כנראה איפה שנטיות ליבך האמיתיות.

זה היה נחמד לברוח לפה, לא היה אכפת לי להמשיך, יש כלכך הרבה דברים להתחמק מהם. המחשבה פה מתחדדת, בישיבה על המזח בשעות בוקר מוקדמות, כשאין צורך בשום כיסוי. עוד בקושי היה לי זמן לעכל שאין יותר שירות, אין מסגרת, אבל כבר יש הצעה חדשה בפתח ומיליון דברים לסדר.

ואני שוב בורחת לצרות שמחכות לי בבית מאשר להתרכז באוויר הקר והצלול פה. אז, לא. עכשיו כולי ברשימות של צ'ה גווארה וסטפן פריי, כל מה שקורה דרומית לכאן פחות חשוב.