Where images and words are running deep..

אחרי הרבה זמן, הנה אני שוב כאן.

אני חושבת שפתחתי את הבלוג בגיל 14, והוא התנקה ועבר כל-כך הרבה שינויים בשנים האחרונות שזה עדיין מפתיע אותי שהוא כאן.

מוזר לשבת ולכתוב סתם כך פתאום.

במיוחד כשהעבודה שלי היא לכתוב, לפמפם מסרים שיווקיים לשביעות רצונם של הלקוחות, לזנות את מוסד הכתיבה ולעשות שימוש בפלטפורמות של בלוגים ופורומים בשביל לשקר.

נחמד שיש חופש פתאום, סתם כך ביום חמישי, מתי פעם אחרונה זה קרה?

אני עדיין עובדת, כל פעם דוחה או שדוחים בשבילי את הקץ. אמורה לעזוב סופית בעוד שבועיים. יותר מזה כבר אי אפשר למרוח את העניין, בכל זאת בסוף החודש הבא מתחילים הלימודים, אחרי שנתיים של פחדנות והססנות והרשמה וביטול ושינוי אינספור חוגים, האוניברסיטה מתחילה. הפעם על אמת, אפילו שילמתי את כל שכר הלימוד, ועשיתי בידינג, ויש לי מערכת ותשעה קורסים תובעניים.

אני שמחה ומתרגשת, עם כל הקושי בלעזוב קריירה מתפתחת, ואת הפיתוי של קידום והון קטן (מאוד קטן) בבנק, אני מקווה די מהר להיזכר ששם מקומי.