רציתי לכתוב על הלימודים השבוע, שלולא התפנית הקטנה של הפוסט הקודם, לא הייתי יכולה להתלונן עליהם.
אני לא חושבת שמישהו חיכה ללמוד כל-כך הרבה זמן כמוני, לכן היה צפוי שאתאכזב.
אבל לא, הלימודים, האוניברסיטה, חווית מדעי הרוח (בניגוד לחוג השני והמשמים שלי) זה כל מה שציפיתי ויותר.
רוב הסיכויים שמי שלומד במכללה כזאת או אחרת מפסיד חלק ענק מהחוויה הזאת; ללמוד באוניברסיטה כזאת גדולה, עם 29 אלף סטודנטים מכל הסוגים האפשריים, ללמוד בקמפוס העצום הזה שלא מפסיק להפתיע, למצוא מקומות נסתרים שיש בהם קפה, פינות ישיבה, חתולים שמהלכים בשיעורים... זה כל מה שאפשר לבקש 
גם העומס לא באמת שם, כך שאני מוצאת זמן לחזור לעבוד, ואולי בתקווה לצאת עם מישהו קצת יותר יציב בימי החורף העצובים האלה.
אם להשוות את החיים שלי עכשיו לחיים שלי לפני חודש, גם בלי המשכורת, יש בהם הרבה יותר עניין עכשיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
