Where images and words are running deep..

עבר קצת זמן.

אם לסכם קצת את מה שקרה, השנה הראשונה נגמרה, ולמרות שאני כמעט ומתחילה תואר מחדש, זה מרגיש שונה. זו לא אותה התרגשות של שנה א' ולא אותה פאניקה. תהיה שנה די עמוסה, כיאה לדו-חוגי, אבל טוב, נתמודד.

גם המבחנים נגמרו, חלקם היו די מאכזבים, אבל זה חלק מהעניין פה. כשהמרצה לא רוצה להיות הוגן, שום דבר לא יזיז אותו משם. 

חזרתי לעבוד, ואני לא נהנית. משרה מלאה, עם תשע שעות ועוד שעתיים נסיעה בכל יום. אני חייבת כסף, וזו ההצעה הכי טובה שיש לי עכשיו. אבל הכל נסבל, כי עוד מעט תהיה דירה. הרעיון הזה יוצא לפועל, ועוד חודש וקצת אני בתל אביב. 

דירה, בתל אביב, מטורף. המחשבה על העול הכלכלי מוציאה אותי מדעתי לפעמים, אבל זה הדבר הנכון לעשות עכשיו, והשותף (לעתיד) הוא מדהים מעבר למה שאני יכולה לתאר כאן. אז אני יודעת שזה עוד איכשהו יעבוד.