נכון השבר במרפק שלי? מסתבר שהוא לא שבר קל כמו שחשבתי.
אני אצטרך לעבור ניתוח, שיתקיים כנראה בתאריך יום ההולדת העברי שלי. חה חה.
אבל עד הניתוח, כנראה שאני אצטרך לסבול מכאבים, כי גבס לא עשו לי.
יש לכם מודג עד כמה קשה לישון בלילה עם יד חצי מגובסת שכל תזוזה שלה מצורפת עם אריזת מתנה לייסורים קשים?
אבל אני מנסה לשמור על אופטימיות ולצחוק קצת על המצב.
כמו למשל ששרתי היום את השיר "איזה יום שמח" מבובספוג קצת אחרי שאמרו לי שאצטרך לעבור ניתוח.
גם אחת החברות שלי אמרה שאני כישרונית אחרי שראתה ששברתי את היד.
אז כן, לשבור את היד בדיוק שעתיים לפני היומולדת שלך נקרא כישרון.
לפחות לא באתי היום לבית הספר, כי לא הכנתי את העבודת הגשה לאנגלית שהייתי צריכה להגיש היום.
אני כנראה הולכת בקרוב לחנות ספרים, כי קיבלתי מלא ספרים ליומולדת וחלק כבר יש לי.
דרך אגב, היום נתקלתי בקושי שלא ידעתי שאתקל בו אי פעם: הקושי לשים חולצה.
עד עכשיו לבשתי רק שמלת סטרפלס או כותונת, וחולצה זו משימה קשה במיוחד.
אני כנראה לא אשתתף בהופעה שאמורה להיות לי.
כואב לי.
עצוב לי.
לחוץ לי.
אני פוחדת.