את לא אשמה.
לא אשמה כלל.
את לא אשמה.
לא אשמה בכלום.
את לא אשמה שהיא הלכה.
את לא אשמה שהיא עזבה.
את לא אשמה שהיא הלכה לעולמה.
את לא אשמה.
לא אשמה כלל.
את לא אשמה.
לא אשמה בכלום.
את לא אשמה שהם השפיעו.
את לא אשמה שהם שינו.
את לא אשמה במה שהם ממך יצרו.
את לא אשמה.
לא אשמה כלל.
את לא אשמה.
לא אשמה בכלום.
את לא אשמה שהוא החליט להתרחק.
את לא אשמה שהוא מסיק מסקנות לא נכונות.
את לא אשמה שקשה לו.
אבל את כן אשמה.
ואת מרגישה שאת אשמה.
את כן אשמה.
ומזה את בוכה.
את כן אשמה.
את אשמה בהתעלמות.
את כן אשמה.
שמהעבר את לא מרפה.
את כן אשמה.
את לא נותנת להכל לעבור.
את כן. את כן. את כן.
את אשמה.
והוא לא עונה לך עכשיו.
ולמה? בגללך.
את אשמה.
והוא לא מקשיב לך בכלל.
ולמה? בזכות הטיפשות שלך.
את אשמה.
אבל כולם עוד שנייה צורחים לך בקול.
"את לא אשמה!"
טוב.. את לא אשמה בהכל.
אבל את אשמה באיך שזה נגמר.
את אשמה במה שעכשיו נוצר.
את אשמה. את אשמה. את אשמה.
ואת תחיי כך כל חייך.
את אשמה.
אבל את לא אשמה.
ועכשיו,
את מבולבלת.

אז אני אשמה או שאני לא אשמה?!
גאד. התחרפנתי.. :<
אוהבת,
Dr.Pain
